New Stage - Go To Main Page

ידיד נחמד
/
אתה תלמיד מצטיין

תודתי נתונה מראש לאקא

"הוא תלמיד מצטיין" אמרה המורה להוריו של יואב ביום ההורים
האחרון. יואב נשאר בבית כי הוא לא אוהב ימי הורים. הוא לא אוהב
בכלל את בית הספר. אבל בכל זאת הוא מגיע כל יום ועושה כמיטב
יכולתו, שכפי הנראה יש לו יכולת רבה.
כשהגיעו הוריו לבית הוא היה בחדרו, שיחק במשחק מחשב. אימו עלתה
לחדרו והודיעה לו שהם חזרו ושהמורה אמרה שהוא תלמיד מצטיין.
הוא לא הראה כל סימן לשמחה או להסכמה עם דברי המורה. אימו לא
התרגשה במיוחד כי היא רגילה לחוסר האיכפתיות של יואב כלפי
הסובבים אותו.
ביום המחרת המורה ביקשה מיואב שיבוא אליה בסוף השיעור כי היא
רוצה לדבר איתו. יואב בא אליה והיא אמרה לו שמכיוון שהוא תלמיד
מצטיין היא רוצה לשבת איתו קצת אחרי שעות הלימודים וללמד אותו
חומר חדש כדי להרחיב את ידיעותיו ולעזור לו בעתיד בהתקדמות עם
החומר. הם קבעו להיפגש אצל המורה בבית בשעה שש אחר הצהריים.
השיעור היה נחמד ויואב הרגיש שהוא מתחיל להבין את החומר. המורה
הייתה נחמדה אליו והגישה לו שתייה וכיבוד. הוא הרגיש מרוצה מכל
העניין וככה נמשך הסיפור במשך חודש תמים. באחד השיעורים המורה
סיימה להעביר ליואב החומר הדרוש וראתה שנשאר להם זמן פנוי מאחר
והם קבעו שאורך השיעור יהיה שעתיים. היא אמרה ליואב שנשאר להם
זמן פנוי כי היא סיימה להעביר את החומר ושאלה אותו מה הוא רוצה
לעשות. הוא אמר שלא משנה, ושב לבהות בתמונה שעל הקיר. בתמונה
נראה מגדלור באמצע הים המרוחק ומאחוריו מעיין ענן גדול עקב
פיצוץ, והענן בצורת גולגולת. הוא ניסה להבין מה אומר הציור,
אבל לא שאל את מורתו כי הוא פחד שהיא תחשוב שהוא טיפש אם הוא
לא מבין ציור שכזה.
יואב היה בן 16 באותו זמן, בכיתה י'. המורה הייתה חדשה והייתה
אמורה להישאר איתם במשך השנתיים הבאות. היא החליטה שהיא רוצה
להכיר אותו יותר טוב.
היא באה והתיישבה לידו, ואמרה לו: "טוב, יואב, עכשיו נשאר לנו
זמן פנוי ואני רק רוצה להכיר אותך יותר טוב. אין לך מה לפחד,
אני עושה את זה עם כל אחד מהכיתה". היא התחילה בשאלות רגילות
כמו: מה השיעור שהוא הכי אוהב, מי החברים הכי טובים שלו בכיתה,
המצב בבית, אחים/אחיות וכו'. כשהיא ראתה שהשיחה לא מתקדמת
לכיוון כלשהו, היא המשיכה עם שאלות יותר פרטיות במקצת, כמו:
חברות, קשרים רומנטיים, אהבות וכו'.
כשהיא הרגישה שיואב מתחיל למצוא עניין שנושא שהיא העלתה,
הטלפון צלצל. הייתה זו אימו של יואב והיא דאגה לו עקב השעה
המאוחרת. המורה אמרה לה שיואב כבר יוצא ומגיע הביתה. לפני
יציאתו הם החליטו שלא צריך לעשות יותר שיעורים פרטיים מכיוון
שאין יותר מה ללמד את יואב.
במהלך השבוע, כשהיה לכיתה של יואב שיעור עם המחנכת, היא אמרה
ליואב שהיא רוצה לדבר איתו אחרי השיעור. בתום השיעור הוא בא
ועמד ליד שולחנה. היא אמרה לו שהיא דיברה עם המנהל וקיבלה מידע
לגבי החומר שילמדו בשנה הבאה. היא אמרה ליואב שהיא רוצה ללמד
אותו את זה כדי שיהיה מוכן לשנה הבאה ויוכל להגיע להישגים יותר
גבוהים, ובכך לקבל דחיפה לעתיד בטוח ומכוון יותר. הם קבעו
להיפגש בבית המורה בשעה שבע בערב, שוב למשך שעתיים. היא גם
הוסיפה שהם יוכלו להמשיך עם הלמידה במהלך החופש שמתחיל מחר.
יואב הגיע הביתה באותו יום ואמר לאימו שהוא הולך למורה בשעה
שבע כיד ללמוד את החומר של השנה הבאה. אימו שמחה ואמרה לו
שהיום בערב הם הולכים לאירוע והם יחזרו מאוחר מאוד בלילה, ושלא
ישאר עד מאוחר. הוא אמר לה שמחר יש חופש אז היא ויתרה לו.

חמש דקות לפני שבע ויואב מתייצב ליד דלתה של מורתו. הוא דפק על
הדלת אבל אף אחד לא ענה. הוא המתין ליד הבית וחיכה שהיא תגיע.
פתאום נפתחה הדלת והיא התנצלה על כך שלא פתחה את הדלת, אבל היא
הייתה במקלחת ולא שמעה את הדפיקות. יואב אמר לה שלא נורא, כי
הוא הקדים גם ככה. המורה לבשה מכנסיים קצרים וגופיה בצבע כחול
בהיר. השיער שלה היה מפוזר ולח במקצת. הוא התיישב במקום שלו על
הספה, מול התמונה והחל מביט בה. המורה שמה לב שהוא מתמיד להביט
בתמונה ושאלה אותו מה דעתו עליה. הוא ענה לה שהוא לא ממש מבין
אותה. המורה החלה לסביר לו: "את התמונה הזאת אני ציירתי לפני
שנה וחצי בערך. התמונה מראה חלום שחלמתי. אני לא יודעת מה זה
מסמל, אבל ברגע שאוכל לדעת מה רצה לומר לי החלום, אין לי ספק
שאהיה מאושרת יותר."
יואב אמר לה שהוא קרא פעם ספר על פירוש חלומות, והוא זוכר שאם
חולמים חלום המלווה באסון או משהו דומה, אז יש בעיה באישיות או
שמשהו נורא עומד לרות ולבסוף הכל יתפוצץ מול החולם בעיניים.
המורה אמרה שהיא לא מאמינה בשטויות האלה.
היא הלכה למטבח וחזרה כעבור דקות אחדות עם מגש ועליו שתי כוסות
ובקבוק של שתייה קרה. היא מזגה ושניהם שתו. אחר כך יואב שאל
אותה מה הם ילמדו עכשיו. היא ענתה לו: "בוא נשאיר את הלימודים
לאחר כך. קודם כל נסיים את השיחה שהתחלנו אז. אני עוד לא מכירה
אותך כמו שאני רוצה להכיר אותך". יואב לא הבין למה היא מתכוונת
ולכן שמח לדבר איתה על עצמו. הוא הרגיש טוב לידה, והרגיש כאילו
אין לו צורך להיות מישהו אחר או לנסות להסתיר משהו ממישהו.
היא עברה לשבת לידו, הסתובבה עם כל גופה אליו, שילבה את רגליה
על הספה והסתכלה עליו. הוא המשיל לשבת עם הפנים מופנות אל
התמונה ולא שם לב שהיא כבר מחכה שהוא יפנה אליה. היא הזכירה לו
איפה הם הפסיקו בפעם הקודמת ואז הוא הסתובב אליה. הוא אמר לה
שתשאל אותו שאלות והוא יענה לה, ככה יותר קל ונוח בשבילו. היא
שוב שאלה אותו על החברות שהיו לו, על קשרים בכיתה, על אהבות
ועוד. הוא אמר לה שהייתה לו חברה במשך השנתיים האחרונות, אבל
עם הזמן הקשר החל להימאס על שניהם ואז הוא התרופף והם נפרדו.
מאז לא הייתה אף אחת אחרת. המורה אמרה לו שגם לה היה קשר עד
לפני שנה אבל אז הם נאלצו להיפרד. היא לא המשיכה וניסתה לשנות
נושא.
היה שקט, ויואב שוב בהה בתמונה. פתאום המורה שאלה אותו אם כבר
היו להם שיעורי חינוך מיני. הוא ענה כן. מיד המורה פלטה: "אה,
אז אתה כבר יודע הכל עלי". יואב כבר התחיל להבין שהיא רוצה
ממנו משהו, וכפי הנראה לא הייתה באמת שיחה עם המנהל והוא לא
צריך ללמוד את החומר של השנה הבאה. הוא התחיל להרגיש לא בנוח,
ואמר לה שהוא צריך לנסוע עם הוריו לביקור של מישהו בבית חולים
ומהר הוא בא הביתה.

הבית היה ריק הוא מיד הלך לחדרו ונשכב על המיטה. הוא הסתכל
התקרה והתחיל לחשוב מה היה קורה אם הוא היה עונה "לא", או אם
הוא היה מתעקש להתרכז בלימודים, וככה הוא נרדם. בבוקר הוא
התעורר בשעה תשע עם צלצול הטלפון. זו הייתה אימו והיא אמרה לו
שבגלל שאביו שתה הרבה, הם נשארו לישון אצל אחותה ויחזרו אחרי
הצהריים. יואב קם מהמיטה והלך להתקלח. עוד פעם הוא נזכר באתמול
ולא שם לב שהזמן עבר. הוא הלך לאכול ארוחת בוקר אבל אכל רק
פרי, כי הוא הרגיש שונה ולא היה לו תאבון.
בסביבות השעה שתיים עשרה הטלפון צלצל. הייתה זו מורתו. היא
שאלה אותו אם הוא רוצה שהם יקבעו שיעור בקרוב. הוא לא ידע מה
לענות, אבל בסוף הסכים. הם קבעו לשעה שש בערב. ברבע לשש, יואב
כתב על פתק שהוא הלך למורה כדי ללמוד ותלה אותו על המקרר כדי
שהוריו ידעו איפה הוא כשהם יחזרו. הוא הגיע לביתה והיא ישבה על
המרפסת בחוץ וחיכתה לו. כשהוא הגיע היא קמה וחייכה אליו, הניחה
ידה על כתפו והם נכנסו. היא לא הזכירה בכלל את השיחה שהייתה
ביניהם, שהבריחה את יואב. הוא שאל אותה מה עם הלימודים והיא
הביאה מאחד החדרים שני ספרים צבעוניים והניחה אותם על השולחן.
היא הסתכלה עליו ואמרה לו: "וואו, ממש חם היום, נכון? טוב,
תראה יואבי. אני מתה מחום, אני הולכת להתקלח. אתה תסתדר עם
הספרים? אני כבר חוזרת". יואב היה המום. היא אף פעם לא עשתה
דבר כזה במשך כל הזמן שהם למדו. אחרי מספר דקות היא יצאה
מהמקלחת, וכשלגופה מגבת ורודה, היא באה לסלון ואמרה לו: "זה
היה מרענן. אתה רוצה גם להתקלח? יש לי בגדים לתת לך שנשארו
אצלי מהחבר שלי". יואב חייך אבל סירב בנימוס. היא הוסיפה:
"טוב, חבל, הפסד שלך, אני הולכת להתלבש בחדר. הנה החדר שלי פה,
ראשון במסדרון. אני אשגיח עליך בזמן שאתלבש". היא הלכה לחדר,
ויואב נשאר המום. היא השאירה את הדלת פתוחה ונעמדה בזווית
שיואב יוכל לראות אותה בחלקיות.
הוא החליט שאם היא רוצה ממנו משהו, אז הוא גם יכול לשחק את
המשחק שלה. הוא קם מהספה והחל צועד באיטיות לכיוון החדר שלה.
כמטר לפני הדלת הוא נעצר וחיכה שהיא תצא. היא צעקה מהחדר שהיא
כבר מגיעה, בידיעה שיואב מחכה לה בסלון ולומד. הוא נכנס לחדר
ואמר לה שהוא יודע מה היא מנסה לעשות ושזה לא יצליח לה. היא
עשתה פרצוף תמים וניסתה להתעלם מההאשמות של יואב כלפיה. הוא
אמר לה שהוא לא טיפש והוא מצליח להבין כשמישהי מנסה לפתות
אותו. למורה לא היה מה להגיד והיא הודתה באשמה. היא הרגיעה
אותו ואמה לו שזה לא יהיה שוב ושאלה אותו אם הם יוכלו להמשיך
ללמוד, כי היא באמת רוצה שהוא יצליח בעתיד. יואב הסכים כי הוא
בטח בה ולא רצה לקלקל את הקשר ביניהם לשנתיים הקרובות.
ביום למחרת הם נפגשו שוב, אבל הפעם בבוקר. המורה הלכה למטבח
והביאה מגש עם שתי כוסות כשבתוכן כבר מזוג המשקה. היא הניחה את
המגש על השולחן והגישה ליואב את אחת הכוסות. הוא שתה כל עד
הטיפה האחרונה ואז הם התחילו ללמוד. אחרי מספר דקות יואב חש לא
מרוכז והפסיק להסתכל על הספרים. הוא נשען על הספה עם חיוך על
פניו ואז הסתכל המורה שישבה לידו. הוא אמר לה שאם היא רצתה
להשיג ממנו משהו, היא הייתה צריכה לקחת בכוח כי אחרת הוא לא
היה נותן לה. המורה הבינה שהשפעת האלכוהול התחילה וניצלה את
ההזדמנות. היא מיהרה להתקשר לאימו של יואב ואמרה לה שיש להם
הרבה ללמוד היום ואם זה בסדר מצידה שיואב ישאר אצלה על הערב,
ושלא תדאג כי הוא יקבל ארוחת צהריים. אימו רק רצתה בטובתו ולכן
הסכימה. המורה לקחה את יואב לחדרה והושיבה אותו על המיטה. היא
הורידה לו את החולצה ואז הורידה את שלה. היא קרבה את ראשו את
החזה שלה ויואב, הבין את המתרחש ונכנס לאווירה.
כעבור זמן מה יואב התעורר ולא הבין איפה הוא. כאב לו הראש נורא
והוא ראה את בדגיו זרוקים על הרצפה. הוא ראה את המורה ישנה
לידו והוא נבהל וניסה להיזכר במשהו. הוא לה זכר כלום, מיד
התלבש ורץ הביתה. הוא הגיע לביתו בצהריים ואימו שאלה מה קרה.
הוא ענה לה שהתקשרו למורה שלו מבית חולים וביקשו ממנה להגיע
מהר כי קרה משהו. הוא עלה לקומה העליונה ונכנס למקלחת. הוא
התחיל לבכות ולא ידע מה לעשות ולמי לפנות ואם מישהו יאמין לו.
באותו יום הוא ישב בחדרו וכשנשאל ע"י אימו אם קרה משהו אז הוא
אמר שהכל בסדר וקצת כואב לו הראש בגלל החום. הוא לא היה רעב
ולא יכל להירדם בלילה.
מאותו יום יואב התחיל להתנתק מהסובבים אותו. הוא היה סגור
בחדרו כל היום ולא דיבר עם אף אחד. הוא לא עסק יותר בלימודים
והיחסים בינו לבין הוריו רק התדרדרו.

יום אחד המורה הופיעה בדלת ביתו של יואב. יואב פתח את הדלת
וכשראה את המורה מיד החל סוגר אותה. המורה ניסתה לעצור אותו
והחלה לדבר עם יואב. היא אמרה לו שהיא ממש ממש מצטערת ואין שום
תירוץ שבעולם למעשה שהיא עשתה לו. היא שאלה את יואב אם יש משהו
שהיא יכולה לעשות בשבילו, והוא ענה לה שהוא רק רוצה שהיא תהיה
כמה שיותר רחוקה ממנו והוא לא רוצה לראות אותה שוב אף פעם.
היא הרגישה חייבת ליואב ולכן החליטה לעבור לעיר אחרת ולהתחיל
בחיים חדשים.
כעבור חודשים ספורים, בבית הספר החדש בו לימדה, היא אמרה
להוריו של רונן שהוא תלמיד מצטיין ושהיא רצה לעבוד איתו על
החומר של השנה הבאה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/5/01 16:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ידיד נחמד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה