בפעם הראשונה לא עניתי. גם כן בפעם השלישית. היא כבר הייתה
רגילה לזה ובדרך פעתה בשוליים כמו פרה. היה נוף. וגם בפעם
הרביעית לא עניתי ושוב אותה פעייה. צקצקתי כדי למסמס את השתיקה
והנוף שאג לו מחוץ לחלון - כולו עשב וצבעים חדגוניים שהם פאר
היצירה, הלוא כן? ואז בפעם החמישית, כאם כל השיחה התנהלה באין
מפריע, אך אני אינני עונה והיא מאידך משננת שאלה אחת - הנשארת
חסרת תשובה - מתי אתה חוזר? שואלת.
פעם שישית.
באמת שאני לא יודע, התפרצתי, ופרה נראתה לי פועה במרחק כלשהו
ואז ישבתי מספר שעות במקום זה או אחר וכמו שאיש אמר פעם
חייכתי. ולאחר מכן חזרתי. והשעון תיקתק לו כאם משהו לבטח קרה.
שש דפיקות הזמינו אותה לחדרי, ולא רציתי שהיא תהיה שם באותה
הנקודה. פתאום הרוח נכנסה לחדר אחרי שהאוויר התפנה ממנו
וביקשתי ממנה שלא תתיישב ושוב צקצקתי. תפסיק עם הרעש הזה, אתה
מתנהג כמו הילדים האלה עם אתה יודע, פיגור או משהו. חייכתי,
איך הייתי יכול שלא לחייך.
בפעם הראשונה לא עניתי, גם בפעם השלישית לא. בפעם הרביעית
רציתי שהרוח תיפסק לה, אז השתקתי אותה. היא יצאה וכך האוויר
חזר לרחף באיטיות, סופג כל ריח ושתיקה שתואמת את החלל. נשמעה
צעקה מרחוק, מלמלתי לעצמי משהו ועיניי נעצמו.

ואז במגרש לא קטן נעמד וכדור בידך והשמש מסנוורת אותך ואת
פניך, אבל יתרה מכך היא מסנוורת אותי והמראה שלך ברור לי ואני
לא מתקרב והכדור נזרק הצידה ושם לידך נפער לו חור גדול ומים
אשר ייבקעו ממנו - כן, לשם בעירום כלשהו, הבליעה תחבק אותך
ואני מרגיש את השמחה בלבך על כל תהליך השקיעה ואז נסגר לו סדק
כך סתם.

ושוב אך חזק יותר -  קול חבטה במרחק הסביר וידיי רטובות,
מגששות והכל נוטף לו באיטיות של ספיגה והמבוכה שולחת אותי
למטבח והיא שוכבת שם במטבח, כולה מצחקקת ועיניי נלכדות על זרם
דם האט לו ממצחה ואדמתי רועדת. מה, מה? למה את צ... היא מבקשת
ממני תעזור לי לקום טיפש ומסתחררת קצת, ולאחר מכן לוקחת מגבת
ומנגבת לי את השתן מכף הרגל ואני אומר לה לא להתנהג כמו משרתת
והיא קמה ואז נופלת.
ומיד לאחר מכן אני שואל אותה, את אוהבת אותי? את אוהבת אותי?
את רוצה אולי שאני אלך? את רוצה שאני אשאר? את מרגישה בסדר? את
בוכה? והיא אומרת שהיא לא יכולה שלא לבכות כי ככה גדלה וחינוך
אשר זרם חילחל ללשד עצמותיה וגם לך זה יקרה יום אחד והשעון
מתקתק כאילו התקתוק נוטף דמעה דמעה. ורוח שטה לכיוון זה ולאחר
ורעש של קטנוע חוצה את הדממה מן הרחוב והיא מסתכלת מעלה כנראה
לירח, קמה ואז מתיישבת מסוחררת ויש לה קצת דם קרוש על הכתף
ואני מנשק אותה על המצח ואז כנראה הירח נופל.