עדי פוטוק / להיזכר בך |
ומנסה להיזכר...
כ"כ נעימה... קרירה, ומגעה כמו משי,
ומנסה להיזכר...
קרני השמש האלה, ככה שעה לפני שהיא שוקעת,
מחממות לי את הרגליים,
ואני עדיין מנסה להיזכר...
פתאום נדמה שכל מי שישב מסביבי, הלך ונעלם אל עבר ביתו,
ורק אני נשארתי לבד, מול המים, כותבת...
והמוח, כרגיל, עובד שעות נוספות,
אבל לא...
לא מצליחה להיזכר...
לא בך. לא במגע המלטף שלך, ולא בחום שלך.
אולי כי אף פעם לא היית...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|