[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







זוהר הופמן
/
הבחורים של גליה

אמא של גליה הזהירה אותה כבר יותר מפעם אחת, שלא להסתמך על
הפרסומות שיש בחוברות של הויזה, ולא לקנות משם דברים, אבל גליה
לא הקשיבה, וככה כשהיא עברה לגור לבד היא הזמינה את חדר השינה
הכפרי, שמכיל שני ארונות בצבעי אדמה, ארונית עם חמש מגירות
ומיטה אורטופדית, וכשהשליח עמד ואמר שגברת תחתמי, ושני הסבלים
שהסריחו מזיעה, כי זה היה בקיץ, אמרו סליחה, וניגבו עם החולצה
שלהם את הפנים, ואמרו שגיברת, אפשר אולי כוס מים, גליה חייכה
ולא נגעלה כשהם שתו מהכוס והשפם שלהם נמרח על הדפנות של הכוס,
וגליה אמרה לסבלים להניח את זה בחדר שאחרי השירותים, וחתמה על
הטופס של השליח, שאמר שאפשר להחזיר רק שבועיים אחרי המשלוח,
ונתן לגליה קבלה, ואחרי שהם הלכו והסבלים אמרו שתודה רבה,
גיברת, ושחג סוכות שמח, גליה רצה לחדר וקרעה את הנייר אריזה של
הארון, והורידה את הנייר עם הבלונים הקטנים, שאסור לפוצץ אותם
כי זה עושה לה צמרמורת, ופתחה את הארון, וישר שמה יד על הלב
וצעקה שאלוהים אדירים, ועמדה בעמידת מוצא וניסתה לעשות פרצוף
מפחיד כשהיא אמרה שיש לי חגורה שחורה בקראטה, וכשהאיש שישב
בארון לא עשה כלום, ורק הסתכל על גליה, וקצת פחד, כי איך אתם
הייתם מרגישים אם מישהו היה צועק עליכם ואומר שיש לו חגורה
שחורה בקראטה, גליה בשקט סגרה את הארון והלכה למיטה האורטופדית
החדשה שלה, וקרעה את הניירות, ופתחה את הארגז מצעים והפעם יצא
לה אלוהים אדירים קצת פחות חזק ממה שיצא לה קודם, והאיש, שבטח
היה איש גומי, כי הוא התקפל נורא מסובך בתוך הארגז מצעים, ניסה
לחייך קצת, אבל גליה בכלל לא שמה לב לזה, היא רק קרעה את
הניירות שהיו על הארונית, והתחילה לחפש בתוך המגירות, ובסוף,
כשהיא לא מצאה עוד אנשים שמתחבאים לה בתוך הרהיטים, היא רצה
להתקשר לויזה, ושלום, מדברת שלומית ענתה לה, ואמרה לגליה שכן,
ושיש לנו מבצע חדש עכשיו, ושזה רק לניסיון, לא אוהבת תחזירי,
וגליה שאלה מה הם עושים, ושלום, מדברת שלומית אמרה שאת כבר
תראי, ושאם אחרי ארבע עשר יום מיום הקנייה היא לא תחזיר אותם
היא תצטרך לשלם אלפיים דולר לאחד, ושאם קורה להם משהו, אז שברת
שילמת, ושאם תקני עשרה, תקבלי את האחד עשר חינם, וגליה אמרה
שתודה רבה, וסגרה את הטלפון.
ודבר ראשון אחר כך גליה הלכה לפתוח את הארון, ולבקש סליחה
מהבחור של הארון, ואחר כך הוציאה אותו ואת הבחור של הארגז
מצעים, ושלחה אותם להתקלח, וכשהם התקלחו ושרו שירים של ארון
קרטר, גליה שמחה שהקשיבה לאמא שלה וקנתה דירה עם שתי מקלחות,
וכשהם יצאו והתלבשו גליה נתנה להם לאכול מלאווח של הסופר,
והבחור של הארון אמר שטעים, והבחור של הארגז מצעים חייך ואמר
תודה רבה, וגליה חייכה בחזרה, והם עזרו לה לסדר את החדר שינה
ככה שהארון והארונית יהיו אחד ליד השני, ושהמראה תהיה מול
המיטה, והורידו את הזבל, ותלו את הכביסה, והבחור של הארון עזר
לגליה לבנות את הסוכה של הבניין, כי לשכנים הפרזיטים לא אכפת
ממנהגי ישראל, והבחור של הארגז מצעים הלך לשוק וקנה לולב וערבה
והדס ואתרוג כשרים, וקנה סכך, ובלילה הבחור של הארון הלך לישון
בספה בסלון, והאיש של הארגז מצעים ישן עם גליה, ובבוקר חימם לה
במיקרו בורקס גבינה, בדיוק כמו שגליה אוהבת, וגליה מצאה לבחור
של הארגז מצעים עבודה במכולת של משה, ולבחור של הארון עבודה
בתור שרת בבית ספר יסודי, ובערב השני הבחור של הארגז מצעים ישן
בספה בסלון והבחור של הארון ישן עם גליה בחדר, וככה כל ערב
מישהו אחר ישן עם גליה במיטה, ולפעמים גם שלושתם ביחד, והם לא
היו רואים כדורגל, ועושים גרעפס אחרי האוכל, ומסתובבים רק עם
תחתונים בחדר, והיו תמיד מקשיבים לגליה כשהיא הייתה מדברת,
ואומרים שהיא נראית פשוט נפלא, אפילו כשהיא לא, ולא אכפת להם
ללכת איתה לקנות בגדים, והם תמיד מריחים נפלא, וכל החברות של
גליה, שישבו בסוכה של גליה ושל הבחורים, אמרו שאיפה מצאת אותם,
וגליה סיפרה להן על המבצע של ויזה, וכולן אמרו שמה את אומרת,
ואפילו אמא של גליה, שתמיד מבקרת את גליה הלכה והזמינה תנור
חדש, רק בשביל הבחור.
ואחרי שבועיים ירד לגליה מהחשבון המחיר של הבחורים, שכבר קראו
להם אוהד ומיכאל, כי היא תמיד חשבה שאלה שמות יפים לילדים,
והזמינה מהויזה את הסלון הכפרי, שמכיל שתי כורסאות וספה בצבעים
עדינים, כדי שיתאים לה לחדר שינה, ומקרר חדש של אמקור,
וטלוויזיה צבעונית וחדשה, ושולחן חדש למטבח עם שמונה כיסאות,
שיהיו מספיק כסאות לכל הבחורים, וכל יום מישהו אחר היה ישן עם
גליה, וגליה הייתה רואה עם הבחור של הטלוויזיה שולחן לחמישה,
ועם הבחורים התאומים של הכורסאות הייתה קופצת על הרהיטים, ועם
הבחור של המקרר הייתה הולכת לאכול במסעדות, ואת הבחור של
השולחן מטבח הייתה לוקחת לרקוד, ולאוהד, הבחור של הארון, הייתה
יכולה לספר את כל הסודות, ועם מיכאל, הבחור של הארגז מצעים,
הייתה מתכרבלת מתחת לשמיכה כשהיה קר ומחבקת אותו חזק חזק
ומדברת שטויות שרק הוא היה מבין, ועם הבחור של הספה היא הייתה
ישנה את שנת הצהרים שלה על הספה ורואה ריקי לייק, וכבר לא היה
מקום בדירה של גליה, אז הבחורים התארגנו ושכרו את הדירה הסמוכה
של השולמנים, הכל בשביל שגליה תהיה מאושרת,  והיו חסרים לה רק
עוד שניים כדי לקבל את הבחור האחד עשר חינם, וגליה כבר תכננה
את הימים שכל בחור יישן איתה במיטה, ואיך הבחורים החדשים יפנקו
אותה, והלכה והזמינה את המכונת כביסה החדשה של אמקור ואת
כוננית הספרים במחיר חד פעמי, ולא עזר שהבחורים שלה עמדו
מסביבה והחזיקו לה את היד, ונתנו לה לשתות, והחזיקו לה את
השיער כשהיא הלכה להקיא בשירותים, כי גליה עדיין כמעט התעלפה
כששלום, מדברת שלומית אמרה שהמבצע שלהם נגמר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החזה אינו אלא
יחסי ציבור.
האופי שוכן
בישבן.




פרויד בשיקטאש


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/5/01 16:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
זוהר הופמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה