כשהלכת
השארת אצלי להבה
היא בוערת בחושבי עליך
כי אז דמותך מוארת
והנה אתה עומד לפני
ואני נזכרת
בעיניך הכחולות
במבטך החודר
בקולך הענוג, המנגן
בהליכה הזו שלך
במגע ידיך
ועצב עוטף אותי, מלטפני בכאב
דמעותיי זולגות אט אט
שוטפות ומלחלחות את עיניי
כבר איני רואה כלום |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.