פיטר פן שלי,
למה העולם כל כך עקום?
למה הלכת ולא אמרת לי כלום?

פיטר פן שלי,
צעיר לנצח תישאר
וכשאגדל אם איי פעם
מישהו יאהב אותי ויהיו ילדים
אביא אותם לכאן
ואומר:
כאן נקבר
פיטר פן.

ובלי מחשבה שניה,
אני אהרוס להם כל שמץ של תקווה,
מההתחלה אלמד אותם שכל הדברים הבאמת טובים
לא מצליחים להחזיק מעמד
שהעולם הזה הוא חור שחור
מלא אובדן, צער וכאב
שלא נגמר.
ואם פיטר פן מת
אז מזה בכלל שווה?

פיטר פן שלי,
אני כל כך מצטערת
אני מביטה על אחרים
מקשיבה לסיפורים על חברים הכי טובים
מתעצבת,
וכל כך מקנאה
שפעם גם לי היה אותך.

וזה לנצח יהיה כך עכשיו
אני פה ואתה שם.

ברדיו לא מפסיקים להשמיע שירים המזכירים לי אותך.
ואני לא מפסיקה להתגעגע
כי אם פיטר פן מת-

זה לא שווה

ואחרי ניגוב הדמעות שזלגו
אני יודעת ולא שוכחת
שיש לי פיטר פן, שיושיט לי יד בחלומות,
ייקח אותי איתו לארץ הנצח,
שם זה אני והוא, הוא ואני,
כמו פעם.


אז בבקשה בוא ואסוף אותי
עם הכנף שלך
לשם...
  כי איבדתי כל צל של תקווה ...
אני רוצה שתחבק אותי עכשיו
למרות שאף פעם כמעט לא...
   
      ואל תעזוב.