שוכב במיטה על מצע ארגמן
סביבי מכשירי הנשמה ואחיות בלבן,
כל החדר מלא אנשים
מתלחששים ביניהם ונועצים מבטים,
בטוחים שלמבט שלי אין כל משמעות
ושהחלום הרע הפך למציאות
בטוחים שנמחק העבר והעתיד לא ברור
וחושבים שלאט-לאט דועך הסיפור,
חושבים שכלום אני יותר לא זוכר
אך הדבר היחיד ששכחתי - זה איך לדבר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.