New Stage - Go To Main Page

שניר סבון
/
אבודה

העיר משוגעת,
ולאף אחד לא באמת איכפת.
לוקחים ממך את מה שהם צריכים,
נותנת מה שאת יכולה לוותר.
זו דרך לא דרך !
זו דרך לא להפגע,
זו דרך לשרוד בארץ משוגעת.

את מחפשת את האור בנרות,
לא סיפרו לך שהם יכולים להטעות.
הנרות, לא האנשים, כלומר גם האנשים.
אבל על הנרות את סומכת יותר !
זה עושה אותם יותר מסוכנים מאנשים

הם מפיצים אור תעתועים מחמם,
שיגמר ברגע שלא יהיה לך יותר מה לתת.
הם עוזרים לך לראות מסביב,
מראים לך מה קיים לפנייך ומה השארת מאחור.
בו בזמן הם גונבים לך חמצן בלי שתרגשי,
בו בזמן הם מרעלים את האוויר שאת לא יכולה לוותר עליו.

הצל שלך מדגים לך ריקוד מסובך ופרוע שאת לא מסוגלת להבין.
ואז את מגלה שאת לא רוצה מסובך ולא רוצה פרוע,
אז את מפסיקה להקשיב לצל שלך,  
ל צ ל  שלך שהיה איתך מהיום שנולדת.
ונשארת עם הנר שאת חושבת שאת לא יכולה להסתדר בלעדיו.
וקשה לך לנשום והאויר מחניק והמערה חשוכה.

שיעול מציק תוקף אותך, ואת מגוננת על הנר.
את חכמה אבל לא מסוגלת להבין את מה שהגוף שלך כבר יודע.
מגששת את דרכך לאורך הקיר,
דורכת על אותן העקבות ממקודם,
את הולכת במעגלים...
וזה עושה לך טוב להיות אבודה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/8/03 9:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שניר סבון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה