לעזאזל איך דפקתי את הכל, הכל כבר היה מתוכנן וזה היה אמור
להפתר, הסכסוך עם הפלשתינאים ושלום כולל .
קצת קשה לי להסביר אבל עכשיו הכל ברור לי, כמו בפאזל עשרים
חלקים לגיל 6,  ברור שגרמתי לאסון .
תסלחו לי קצת על הבילבול וחוסר האורינטציה בסיפור, אבל אתם
חיביים להבין את התסכול, כי מדובר בשלום במזרח התיכון!

הפעם הראשונה שפגשתי אותה היתה איזה שבועיים אחרי שעברתי לדירה

היא נראתה לי סתם זקנה חביבה, רק שאח"כ הסתבר לי שהיא לא חביבה
ולא נעלים, זקנה קוטרית בת איזה אלף שנים.

היא גרה קומה מעלי ולא מפסיקה להאכיל את כל חתולי השכונה, כך
שהם אוכלים בקומה שלה אבל מקפידים לחרבן מול הדלת שלי .
אבל זה באמת לא הפריע לי  כי להריח אני לא מריח כלום מהסיגריות
ואת הוועד בית אני לא משלם כבר חודשים.

אה כן ,קורים לה מיה ולא (נראה לי איזה משהו איטלקי ) או כמו
שהיה כתוב על הדלת
  "כאן גרה מיה ולא (MYA  VELLA  )
            ונא לא לצלצל בשבת ! "

נו באמת כאילו מישהו בכלל מגיע אליה ועוד בשבת .
בעצם היה את הדוס הזה שהיה מביא לה אוכל בחגים ופעם בחצי שנה
ראיתי גם את הבנים שלה  ,
מיכאל וגבריאל (שאת השמות שלהם הכרתי אחרי שבאופן קונסיסטנטי
הם היו חוסמים לי את החניה )

היחסים ביננו התנהלו על מי מנוחות יחסיים, כשהיא היתה מתלוננת
על המוזיקה "בקולי קולות " ואני על החרא של החתולים .
עד שלפני שבועיים, כשכולם רואים בטלוויזיה אך התחרבנה הפסגה
בעקבה כשיש שני פיגועים בצד שלנו ושלושה חיסולים בדרך אליהם,
בעודי הזוי מליל הפורענות האלכוהולי השבועי והיא דופקת לי על
הדלת עצבנית .
אני לא מספיק לפתוח והיא כבר בסלון (מה שמזכיר לי שאולי הגיע
הזמן לתת לעירית מפתחות  ) צורחת שאני אידיוט ונמאס לה מהבורדל
, שהמוזיקה אתמול הרקיעה שחקים  ושהיא אישית תדאג שאני אגיע
לעזאזל.
כשהיא קצת נרגעה אמרה שכל מה שהיא רוצה זה להשים קץ לסכסוך הזה
ושהיא כבר סוחבת את זה חמישים שנה ,ניסיתי להסביר לה שאני גר
פה רק שנתיים ושאני לא בעל הדירה  אבל היא לא נתנה לי לסיים
,רק זרקה מבט ואמרה שהכל הפוך פה ואלוהים אם רק הייתי מבין..
הסתובבה הפריחה נשיקה למזוזה ונעלמה .

אני מאז לא ראיתי אותה וגם לא את החתולים ולא הייתי מספר את
הסיפור אלמלא שמעתי במדרגות את הבת של השכנים ,צוחקת ואומרת
לאמא שלה שאם קוראים את זה הפוך , אז  " מיה ולא " זה
בעצם....
פאק ,זה בעצם  א ל ו ה י ם .