שוכבת במיטה מנסה להירדם. לא מצליחה. יותר מדי מחשבות בראש.
רוצה למות. לישון ולא להתעורר יותר לעולם. רוצה שהסיוט הזה
שנקרא חיים ייגמר כבר. אני לא יכולה להחזיק מעמד. לא יכולה
לסבול יותר את כל הכאב הזה שיש לי בפנים. רוצה לצעוק. לצרוח.
אבל הקול לא יוצא. נחנקת. שוכבת במיטה בלי תזוזה. רוצה למות.
רוצה לבכות. אבל לא יכולה. אין לי כוח. נגמר. עוצמת עיניים,
מנסה להירדם. מנסה להתעלם מכל המחשבות שצועקות לי בראש. לא
מצליחה. די! נמאס לי! אין לי כבר כוח! רוצה להיעלם מפה. רוצה
לקבל שלוות עולמים. רוצה לחיות בשקט. רוצה למות. לברוח מהכל.
מכל העצב והכעס, הכאב והרוע. רוצה למות. רוצה חיים מאושרים בלי
כאב וסבל. רוצה ליהנות. לחיות. לשמוח. רוצה לחייך מכל הלב.
רוצה למות. רוצה לדעת שהכל יהיה בסדר. שאנשים יפסיקו להכאיב
לאחרים. רוצה שכולם יהיו מאושרים. רוצה לישון. רוצה לעוף. לעוף
למקום רחוק, רחוק שבו אהיה חופשייה, שבו לא אדע יותר סבל וכאב,
אלא רק אהבה ושמחה. רוצה לעזור לכולם, אבל לא יכולה לשאת משא
כזה גדול. רוצה שלכולם יהיה טוב. שכולם יהיו שמחים. בלי סבל.
בלי כאב. רוצה למות. רוצה עולם חדש. עולם שיש בו רק טוב. לא
רוצה לוותר. רוצה להמשיך. להילחם. להיאבק בכל הרוע ולהשליט את
הטוב על העולם. אני עייפה. נגמר לי הכוח. רוצה לוותר. רוצה
לברוח. נמאס לי. לא רוצה יותר. מפחדת. רוצה למות. רוצה לאהוב.
לחבק. להתנשק. להיות נאהבת. רוצה עולם בלי שנאה. עולם שכולו
אהבה.
שוכבת במיטה, מנסה לישון. צריכה לקום מוקדם מחר. צריכה לנסוע.
עייפה. רוצה לישון. כותבת במחברת הקטנה בחצאי משפטים את כל
המחשבות שאני מצליחה להבין. אולי ככה אני אוכל לשכוח אותן לכמה
דקות ואז אוכל להירדם. אני רוצה למות. רוצה להתנשק. רוצה
להיעלם. אני רוצה שיחבקו אותי חזק- חזק ויגידו לי שהכל בסדר.
שזה רק חלום רע. אני רוצה לבכות. לבכות על הכתף שלך. לחבק אותך
חזק ושאתה תחבק אותי גם ותגיד לי שהכל בסדר, כי רק בך אני
בוטחת. רוצה עזרה. לא יכולה לעבור את זה לבד. בבקשה. רוצה
למות.