לא ידעתי שאני מוטנט עד אז...
זה לא קרה מזמן, למעשה, לפני שבועיים, פחות או יותר, עד אז לא
ידעתי שאני כזה.
לא קל לקבל כזה דבר, פתאום זה נוחת עליך, לגלות שאתה מוטנט.
התעוררתי ביום שבת ב-10 בבוקר, כרגיל, ישר אחרי פתיחת העיניים
המאולצת והכואבת והדלקתי סגריה. לא שמתי לב שמשהו מוזר, לא היה
לי מושג.
רק אחרי שעתיים, קלטתי שאני מעשן את אותה סגריה, היא פשוט לא
נגמרה. נדהמתי, חשבתי: איזו סיגריית פלאים. אבל אולי זאת לא
הסגריה, אולי זה אני?
ישר חטפתי סגריה מהפה של אחי, שעישן כבר חצי ממנה, והתחלתי
לעשן. אחרי שעה וחצי, קלטתי את הכוחות המיוחדים שלי, את המהות
שלי - לעשן בלי סוף.
ישר נלחצתי, זיעה נטפה מהמצח שלי, מה זה אומר? מה יחשבו עלי?
האם הגורל חרץ עליי להציל את העולם עם הכוחות שלי, כמו באקס
מן?
ישר רצתי לספר את זה לחבר שלי, ליאו שמו, הוא גר שני בניינים
לידי, חשבתי שהוא יבין שאני אותו בן אדם, רק עם תוסף מרשים.
הוא ראה בי כחיה, כבהמה. אחרי שעזבתי, הוא התקשר לאויב מספר
אחד שלי, פיליפ מוריס.
ברגע שהם גילו שאני יכול לעשן בלי סוף ובלי לשלם, הם סימנו
אותי. ומאז התחילה המלחמה...
אמא תפרה לי חליפה בצורת בדל, נראתי קצת עילג, אבל זה הבליט לי
את שרירי חזה. בניתי לי את חדר המלחמה שלי, זה היה בתוך הארון
שלי, טלויזיה ישנה בשחור לבן ווידיאו מהראשונים שיצאו. מיניתי
את אחי לוועדת הקישוט והוא הדביק לכל אורך הרהיט קופסאות נובלס
ורשם עם הטבק על הדלת:
פרלמנט-מן.
אמרתי לו תודה ושלחתי אותו עם קופון לבורגר ראנץ', שיקנה לי
ארוחה. אז נזכרתי שאני מעשן כבר יומים את אותה סגריה והחלטתי
להחליף, לגיוון, אתם יודעים.
ארבעה ימים מאוחר יותר, הגיעו שלושה בריונים אלי הביתה, עם
חולצה של פיליפ מורס. ניסיתי לברוח, אבל מרוב העישון לא הייתי
מסוגל לזוז. לאחד הבאתי סגריה בעין, אבל לא יותר מזה. שניים
תפסו אותי מאחור ואז הגיע הגדול מכולם וחתך לי עם סכין יפני את
הידיים. לאחר מכן, פתח את ערכת התפירה של אמא שלי ותפר לי את
הפה, הבני זונות גם גנבו לי את הטלויזיה.
מאז אני בבית לוינשטיין, מנסה לשקם את עצמי, לחזור להיות כמו
פעם, בעזרת הכח המוטנטי החדש שגיליתי. אתם שואלים איזה? כתיבת
סיפורים מפגרים ועילגים ללא הפסקה. ככה אני אציל את העולם.