הוא אמר שנשאיר את זה רק בין שנינו,אז מה? הוא יכול להמשיך
לרצות!
הייתי חייבת לספר למישהו, אז במקרה יצא שסיפרתי לכמה... אל
תבינו אותי לא נכון, אם מבקשים ממני לשמור סוד של אחרים אני לא
מספרת לאף אחד! באמת!
אבל הפעם זה היה קשור גם בי... ודוקא אז, כמה ימים לפני יום
כיפור הסוד התגלה.
אני עדיין לא יודעת אם היא יודעת אבל הוא אמר שגם ככה היא לא
תאמין שיגידו לה מה קרה.. "היא תצחק למי שיגיד לה את זה
בפנים.." ככה הוא אמר.
הוא אמר שהכל באשמתי, הוא צודק... אבל לא היה לי את האומץ
להגיד לו שהוא צודק אז צעקתי עליו, "למה שאתה לא תספר?" איזה
שאלה מטומטמת! ברור שהוא לא יספר... הרי מבין שנינו הוא המניאק
היותר גדול ולא אני אז למה שיודה בזה?!
לא משנה... ניסיתי... לא הצלחתי... עכשיו הוא כועס...
אפילו שזה יום כיפור לא איכפת לו... האמת היא שבעקיפין כן
ביקשתי סליחה אבל לא הודתי באשמה...
מה זאת אומרת? אמרתי לו שאני מצטערת שזה התגלה. אמרתי שאני
מאוד מצטערת אבל לא הצטערתי על זה...
הצטערתי על זה שסיפרתי, באמת שלא התכוונתי!
קשה לי לשקר לו אבל משום מה זה בא לי במן טבעיות מגעילה...
וכל הזמן הזה שהוא אמר שהיא לא תאמין בכלל חשבתי לעצמי איזה
"הוכחות חותכות" יש לי נגדו ביומן האישי שלי. פשוט ארכיון על
כל מה שקרה!
אה סליחה.. "לא קרה שום דבר" זה מה שהוא מאמין או בעצם רוצה
להאמין...
חבל שהוא חי באשליה כזאת שהעולם ורוד ומופלא ושסודות לא
מתגלים, באמת שחבל... אבל אם טוב לו אז שיהיה... לי לא
אכפת...
אנמי עדיין לא בטוחה אם הוא כועס עלייאו לא והאמת היא שאני לא
ממש בטוחה אם אני אי פעם אדע...
ביקשתי סליחה, התכוונתי לזה מכל הלב אפילו שזאת הייתה סליחה
בעקיפין, העיקר הכוונה לא? אתה החבר הכי טוב שלי, או לפחות
היית... איבדתי אותך פעם אחת ואני לא מאמינה שנתתי לזה לקרות
שוב.. יש לי הרגשה רעה שהפעם שום מכתב לא יעזור ואפילו לא
סליחה... אני אבקש סליחה ואתה תקבל אותה אבל אני יודעת שעמוק
בפנים אתה תכעס עליי נורא ואולי זאת תיהייה הפעם האחרונה שאני
אדבר איתך או אראה אותך.. יש לי הרגשה שאם תקרא את זה תדע שזאת
אני שכותבת לך.... אז האמת היא שחלק ממני מפחד שתקרא אבל אתה
חייב לדעת!!
השנה אני צמה בשבילך וגם בגלל כמה דיברות שעברתי עליהם
בגללך...