ועד שחשבתי שכולם מבינים
ממלאים את כיסיי
נשיקות חיבוקים,
ואתה לא שונה
והכל כרגיל
וכל מה שהיה
מחדש היום מתחיל

ועם כל שנה
מוסיף נר לעוגה
ועל כל נשיפה
מוסיף חברה
ועל כל משאלה
מוסיף עוד חבר
וכך כל שנה
מתווסף לו עוד נר

ואיפה הם כולם
ואיפה השפיות
חיפשתי בים
בכיסים של כולם
ומצאתי רק עוד תלות.

יש לי מבט מפוחד
וחיוך של מלאך
צחוק מתגלגל
ליטוף רך
עם אלה במכולת הפנו לי את העורף
וגם הים לא תמים
הוא אף פעם לא מחזיר עודף.

במח מתגלשים להם יאוש וגם תשישות
כל צעד שעושה מתברר לי כטעות
אז למה להמשיך?
בשביל מה עוד לסבול?
וחזרתי לים
חזרתי לחול.

ואיפה הם כולם
ואיפה השפיות
חיפשתי בים
בכיסים של כולם
ומצאתי רק עוד תלות