(מהעניין חלק הכותרת גם, בבקשה הכל קראו בשקידה, מלאו
ההוראות).

עמיתי אמירה תהה, הקרובה העונה בה האימפריה בצהוב תיפול כי טוב
זה לליגה, אכן, לכל דבר-סוף. פציעות, מוות, ניתוחים, ניחוסים,
החטאות, עבירות, השופטים, עליהם יביא האל כי רק כך יפלו
הצהובים. באוויר היה התקופה של הסיום. ההיסטוריה יודעים כולם,
אבל, כשפיגרו גם חברי טען "בעיות אין".
הקבוצה של המסייעים בכללם נחלשו וגם הצהוב שהפגין פאר תצוגות,
למרות זאת הושיע לא הוא לבדו במשימה, הצלף עמד לא כבודד, לא
מהיום, כולם נפלו לרגליו בקלות, פעם רעים רבים ערבים היו לענק,
לדומיננטי, לסטאר, למנופח. צהובים התחזקו, לא ,התחזקו אחרות.
הצהוב לתעב קל, יפים הם, עשירים הם, כמלכים חיים הם, מחייכים
תמיד הם, נשים יפות יש להם. נמחקו משחטאו ,חטא ההיבריס כנגד
הצהוב. טובה פחות הרמה בלעדיהם, איתם אין צבעוניות לליגה.
למזלם, האדום, ההוא כבר אינו פונקציה. העונה פחות לא טובים,
אחרים קטנים יש מלא. הקולים, הצהובים מעל יושב ראש, היורם
שטים. העונה צהובים מעטים בכו בספסל, קרב היה עד, הסוף עבור
הדקות שנקפו. הספסל לשפר, ידרוש המאמן בנחרצות.
הקבוצה מאמן אמריקאי גאון יבנה קבוצה החדשה. האמיתי בדבר, השני
בסיבוב עוד מהצפוי מוקדם הפעם, הברבורים שותקים לעיתים, רק,
השקט בתבוסה הגיח, לפתע, הכל עצר לצהובים. (בבקשה המאמר קיראו
לאחור כעת. מילה, מילה לאחור).