מנסה שנית לכתוב,
פעם התחושות זרמו לדף כמתנה.
היום מנסה לדייק ולא לטעות,
שהמילים לא יחזירו את אותה התחושה.

אהבה - ככה הייתי קוראת לזה,
טירוף של מערכות בגוף של ילדה.
לא הסתדרתי עם כאב שכזה,
במקום לדבר העדפתי כתיבה.

כתבתי לדף בתקווה שיעזור,
שיתן לי את התרופה הנכונה.
שיגרום לכאב לעבור,
שיחשוף בפניי את התשובה.

היום אחרי זמן רב של שתיקה,
נפתח שנית תא של זיכרונות.
זיכרונות של כאב שהחביאה אהבה,
ימים מהולים בשתיקות.