שתיים בלילה, תל-אביב נרדמת לאיטה.
מחפשת חנייה ונגד כל הסיכויים מוצאת,
מחכה לי, מכין חביטה,
צונחת לכורסא גדולה, נוחה,
שותה, אוכלת, נהנית
ונעצר הכל מלכת...
השקט שהתפללתי לו לילות מגיע, מבורך
נרגע המוח המותש והחולה, צוחקת
בצחוק שקט ומלטף, חיוך רחב גם על פנייך -
חברי הכי יקר. הולכת...
גם כאשר עינייך מבקשות: "לא! אל תלכי!"
וידייך מחבקות חיבוק אדיר, רועד ומתחנן
וכל כולך כמהה אלי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.