הכל שבור לאלפי חתיכות
וכל חתיכה היא כוכב של מישהו אחר,
ולכל כוכב יש שם.
לפני כמה ימים הבטתי על כוכבי שלי
ואיזה ענן חוצפן חטף לי אותו לכמה רגעים
והחזיר- חייכתי חיוך מטופש.
משונה נראה המקרה:
ילדה אשר מפנה פתאום חיוך אל השמים,
אך לא שינה לי הדבר
העיקר שהוא לא הלך...
ואם יום אחד אזכה לפגוש פנים מול פנים את כוכבי ?
האם יזכור אותי?
יכיר את פני, את הריח... את המבט?!
ואולי הוא כבר אינו שלי...
אלא של ילדה אחרת
ואולי הוא אוהב אותה יותר?
ולמרות זאת אמשיך להביט אל הכוכבים,
לדמיין שאתה שם, מביט חזרה
ושומר עלי,
ובכל יום אקרא לכוכב הכי נוצץ
בשמך. |
