נרדמתי מוקדם וקמתי לא מזמן וחשבתי:
מה בעצם שדון לובש?
אני לא יודע....  
איפה מוצאים שדונים?
אם הייתי מוצא שדון, זה היה קל,
אבל הם מתחבאים, קשה למצוא אותם.
מוזר להיות לבד בבית, אני לא רגיל,
אמא שלי הכינה המון אוכל ולא אכלתי כלום,
היא בטח תעלב.
ככה זה אמהות.
מחר אני אוכל משהו,
עכשיו אני אכנס להתקלח
במקום להתקשר לאנשים שאני כבר יודע שהם לא בבית.
לילה טוב.

בוקר טוב.
לא ישנתי הרבה,
וגם לא אהבתי את החלום שלי, הוא היה בצרפתית,
אני לא מבין צרפתית.
אבל זה לא מפריע לי לראות אותו, כמו את הסרטים
שיש במספרים הגבוהים של הטלוויזיה.
חבל שלא היה תרגום,
אולי הייתי מוצא בו משמעות עמוקה יותר אם הייתי מבין,
הייתי מקשיב לדברים שאמר הפרופסור לפני שהדינוזאור אכל אותו,
בטוח שזה היה דברים כבירים, במילים גבוהות,
בכל זאת, הוא פרופסור, אסור לו לדבר שטויות.
הדיסק ששמתי במערכת נגמר, השאיר אחריו שקט
חבל...
פתאום מרגישים את הבדידות.
אני אלך להכין לי נס-קפה
שתיים סוכר, שלושת רבעי מים, רבע חלב,
שיהיה מתוק.
אני לא אשתה אותו - אבל מותר לי לפצות את עצמי מדי פעם.
אני כל כך רוצה לדבר אתך
ואני לא יודע למה....
עכשיו הלוואי והיית פה.
היית עוזרת לי למצוא שדונים.