תמיד היה פה רס"פ אחד, שבא ולקח ציוד, ואף פעם לא הסכים
לחתום.
ואני, בתור אפסנאי, לא אמור להסכים שזה יקרה. אבל אני... יש לי
אופי חלש בכל הקשור למריבות. אז אף פעם לא רבתי, ותמיד נתתי לו
להתרחק עם הציוד.
פה זוג מדים, שם זוג מדים, עוד פעם פה זוג מדים... וככה זה
המשיך. וכל פעם שראיתי אותו מתרחק עם הציוד הרגשתי נורא עם
עצמי. הרגשתי פראייר, הרגשתי שדורכים עלי. ותמיד אמרתי שזאת
הפעם האחרונה. ובפעם הבאה אני אתן לו, אני אצעק אליו ואאיים,
והוא ישר יתקפל.
ואז הוא היה מגיע שוב, ולוקח זוג מדים, ואני לא הייתי צועק, רק
הייתי אומר שהוא צריך לחתום, והוא היה צוחק. צוחק והולך. ואני
שוב הייתי מסתכל עליו מתרחק. בסוף החלטתי שיותר אני לא אתן לזה
לקרות, לקחתי אתה נשק, שמתי מחסנית בהכנס, דרכתי את הנשק
וחיכיתי. חיכיתי לו. ואז הוא הגיע. הוא לקח זוג מדים, ואני
אמרתי לו שהוא צריך לחתום, והוא צחק והלך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.