היו ימים,
שהייתי מבקש מהזמן לעצור מלכת
כדי שאוכל לשבות אותך במבט
בתוך קופסא קטנה
שאותה אפתח בימים פחות ורודים
היו ימים שהים היה רגוע.
היו ימים,
שהייתי דורש מהים לעמוד על כנו
על מנת שאוכל להשוותך לגל המושלם
שלצערי אינו ממהר לחזור
מותיר אחריו גלים קטנים ושבירים
גלים חסרי אופי
היו ימים בהם הים היה פחות סוער.
היו ימים,
שהייתי מתחנן בפני הרוח לשמור נשיפותיה
על מנת שאוכל לראות את שיערך הפזור
נח על כתפייך הענוגות
שערה אחר שערה מתאספות ליופי מושלם
המותיר אחריו שובל של שיכרון חושים
היו ימים בהם הים לא געש.
הנה אני נעמד על המזח
צופה בים הסוער והמתרחק
איני יכול לשוט בו עוד
היו ימים שיכולתי, ימים בהם הים היה שלי
לא עוד. |
