הרהורים כה רבים חולפים בראשי,
בעוד נכתב לו שיר זה.
הימצא חן בעיניך?
הלזבל נועד?
ועם כל החשש, בלא שמץ פחד,
כותב אני לך, וזה מה יוצא.
אהובתי! יפתי! חמדתי!
היש מילה אחת בכל המילון?
מילה אחת, הישר מפיו של קופידון,
אשר תתאים לך ורק לך,
ותשכיל לתאר במילים -
את מה שלא אני, לא אלפי משוררים,
לא מצליחים. לא יכולים.
לתאר את יופייך ואופייך.
את חוכמתך ואושרך,
או את האושר שגורמת לי אך ורק נוכחותך.
הלא זה חטא! פשע נורא!
דבר שלא יעשה!
להעלות בכתב? על נייר? יופי כזה?
מה חושב לעצמו חולה האהבה הזה?!
- אך רבותי, למה לא?
כי זה נידון לכישלון!
-ואולי בכל זאת... שווה ניסיון?
למה לא? תנסה
נחיה ונראה. רק וודא-
שלא תחשוב אותך לשוטה!
-אז הנה אני... מנסה.
והרהורים כה רבים חלפו כה מהר,
ואחד עוד נשאר בראשי.
באיזה מילה אותך אתאר?
חמדתי?
יפתי?
אהובתי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.