יורד גשם בחוץ, הרוחות סוערות.
אנשים רצים ברחובות העיר, אך הם נירטבים.
ילד קטן ליד איש תבוסתן עומדים ואוכלים מנה פלאפל.
בקולנוע עוד סרט שלא ניגמר בהפי-אנד.
מעבר לרחוב  בדירה קטנה זוג שם גומר עוד פרק בחייו.
ריח הגשם והקור שמגיע אחריו עוצרים אותי לבהות ברחוב השומם.
להתחיל מהתחלה קצת קשה אך אני מנסה.
כבר כימעט שכחתי איפה הכרתי אותו,את אולי המגיסט.
אולי זה היה בגיבושון שעשינו.
התמונה שזכורה לי היטב היתה כאשר הוא עומד באמצע הרחוב
באבן-גבירול ונותן לגשם לשטוף את עצמו.
אבל אני אתן עוד הקדמה קטנה לפני שנמשיך בסיפורו של אולי,
זה לא עוד סיפור מתוק,זה לא עוד סיפור עם סוף מושלם,זה סיפורו
של
אולי הביישן.
איש רגיש עומד על הכביש,נותן לגשם אותו להרטיב.
הוא מאד רוצה להרגיש אך ניראה שהעסק ביש.
כזה היה אולי,רגיש בריון ויחד עם זאת מוזר קצת, היו לו רגעים
של שתיקה ומן התבוננות פנימית.
אני זוכר את אותם ימים לפני הגיוס,אולי ואני הולכים לים,מנסים
לתפוס חתיכות, אולי היה כובש אותם במראהו רק מה,הוא היה
ביישן,ואז אני הייתי ניכנס לעסק.
איך אהבנו פעם את אותם הבחורות,איך שמחנו וקטפנו.
איך חייכנו פעם ואיך תמיד הכל ניגמר.
היינו תמימים,היום אני חושב שהיינו סתם ילדים עם הרבה מאד
חלומות.

שכבנו באיזה מארב בדרום לבנון באחד החורפים הקשים שידענו.
הגשם לא הפסיק לרדת ואנחנו שוכבים שם בין השיחים בטוחים ומחכים
למחבלים.
אולי היה כ 2 מטר ממני,אני רואה את ראשו מרוח בצבעי הסוואה
שחורים ורק את הלבן של העניים.
הוא חייך חיוך מבוייש,סיפר לי על איזה בחורה שיצאה איתו ומאד
מצאה חן בעיניו. הבטיח שברגע שייצא הביתה הוא הולך בכל הרצינות
להפוך אותה לחברתו. אבל אולי זה אולי וכימעט כל פעם היה אומר
זאת ובסוף אחרי חודש מקסימום חודשיים היה נישבר ועוזב אותם.
"תגיד",לחשתי לו באותו גשם, מרים טיפה את חליפת הסערה שלי
"יש לנו עתיד כאן?".
הוא חייך, אני חייכתי.
"למה גמרת  עם דנה?" שאלתי שוכב כולי על הבוץ.
אולי זז טיפה סרק סביבו ואמר בהתנצלות," כניראה בגלל
החורף".ולא הוסיף.
"מה?" שאלתי .
"נו,החורף אתה מכיר את העונה הזו,הינה אנחנו כאן שוכבים באיזה
מקום שהוא הרבה מעבר לקו אדום,למרות שלא ראיתי את הסימון".הוא
התלוצץ.
"תראה ",הוא המשיך,"הגשם הזה שוטף לנו את היופי,הגשם משנה לנו
קצת את האופי,לילה כזה אפור".
"ביגלל זה עזבת אותה"? שאלתי.
באתו רגע היה ברק שהאיר את כל האזור ורעם אדיר,שניה אחריו
הסתרר שקט ואז שמענו רעש כאילו מישהו דורך על ענפים,זה היה
במרחק של לא יותר מ 20 מטר מאיתנו
(המשך יבוא)