קרני השמש חדרו לחדר, מילאו את החלל באור הבוקר. נעמי פקחה את
עיניה לאט ובזהירות; האור החזק הכאיב לעיניה. היא קמה ממיטתה
מפהקת.
'היום אני הולכת לבלות כראוי על חוף הים', אמרה לעצמה בשכנוע
רב.
לאחר שהתעוררה לחלוטין, היא ניגשה לארון הבגדים, מחפשת באופן
יסודי את בגד הים המתאים. 'אני חייבת לעשות סדר במלתחה שלי,
אני לא מצליחה למצוא כלום', התלוננה.
לאחר חיפוש של מספר דקות; שלפה מתחת לערימת הבגדים את בגד הים
הסגול. היא לבשה בזריזות את בגד הים. 'מצויין, עדיין עולה
עליי', אמרה באושר. היא חשבה שלא תצליח ללבוש אותו, הרי היא
עלתה מספר קילוגרמים מאז שהחלה לאכול מתוקים. הפיצוי המתאים
ביותר ללימודים הקשים ולפרוייקטים המורכבים שמנעו ממנה לילות
של שינה עריבה.
הביקיני העניק לה את האשליה שהיא עדיין בעלת חזות מושכת
וסקסית.
היא ערכה חיפוש יסודי נוסף ומצאה את החצאית הקצרה שהחמיאה לה.
לפחות כך היא חשבה.
מה שהיה חסר הם המחצלת ותיק הים. לאחר שמצאה אותם, היא ארזה
בחיפזון עוד מספר פריטים נחוצים ויצאה לדרכה. 'אני מקווה שלא
שכחתי כלום. כבר היו מקרים שלא הבאתי מגבת או קרם הגנה. חברי
הקודם היה מתעצבן כאשר שכחתי פריטים חיוניים אלה. היה לו יותר
קל לכעוס מאשר לזכור להביא אותם'.
היא יצאה לרחוב מחפשת את רכבה. 'חבל שאין לי חנייה פרטית, תמיד
אני שוכחת היכן חניתי', לפתע נזכרה שהרכב במוסך. 'איך שכחתי
זאת. הלימודים הקשים כנראה השפיעו עלי יותר מידי. אני מחכה
בקוצר רוח ליום שאני אסיים את הלימודים ואקבל את התואר',
נאנחה.
בלית ברירה היא החליטה על נסיעה באוטובוס העירוני, למרות
הצפיפות וחוסר הנוחות.
נעמי החלה לצעוד לכיוון תחנת האוטובוס. רגע קט לפני שהספיקה
להגיע לתחנה, ראתה שהאוטובוס שמגיע אל החוף, בדיוק עזב.
'לעזאזל, עכשיו אני צריכה לחכות לפחות עשרים דקות עד לאוטובוס
הבא'.
לאחר המתנה של למעלה מחצי שעה, הגיע האוטובוס, מלא עד אפס
מקום. נעמי עלתה על האוטובוס, רכשה את החופשי היומי וניסתה
למצוא מקום פנוי כדי לשבת בנוחות.
"להיכנס יותר בפנים!", צעק הנהג.
נעמי נכנסה יותר לעומק האוטובוס, עדיין מנסה למצוא מושב פנוי.
לאחר מספר תחנות הצפיפות פחתה ונעמי הצליחה למצוא מקום ישיבה.
לאחר שהתיישבה, בחנה את האנשים סביבה. לפתע היא ראתה גבר נאה
וגבוה. הוא נראה לה מוכר. זה היה רן. נעמי לא חיבבה אתו. הוא
היה בחור יפה תואר, אך שחצן מידי לטעמה. הוא לא הבחין בה, הוא
היה עסוק במחשבות. 'כנראה עסוק בעצמו, כמו כל הגברים', חשבה
לעצמה. היא הפנתה את מבטה והתבוננה בנוף הנשקף מחלון האוטובוס.
דקה לאחר-מכן היא הפנתה את מבטה בשנית לכיוון רן, אך הוא כבר
לא היה שם. היא הסתכלה סביב, אך לא היה נוכח. 'כנראה ירד בתחנה
האחרונה.', חשבה.

היא ירדה בתחנה שליד החוף. השמיים היו נקיים מעננים והשמש זרחה
בחוזקה, מאירה את הים הכחול המדהים.
כאשר היא ירדה אל החוף הוא היה שם. הפעם הוא ראה אותה.
"היי מה שלומך ?", שאל רן.
"בסדר גמור, מה איתך ?"
"אני מרגיש מצויין, אתמול סיימתי את הבחינות האחרונות לתואר".
"הלוואי ואני אסיים בקרוב", ענתה.
הם ישבו זה לצד זה בחוף, מנהלים שיחת יום יום נעימה.
'הוא בחור די נחמד. לא ידעתי זאת', חשבה לעצמה.
"אני גר קרוב לחוף. מעוניינת לבוא לשתות קפה ?"
"בכיף", אספה את חפציה והצטרפה אליו.

לאחר שעלו לדירתו, הוא נכנס למקלחת. זמן קצר לאחר-מכן היא
החליטה להצתרף אליו. למרות שקיווה לכך, הוא היה מופתע מהפתיחות
שלה. הוא לא היסס לשתף פעולה.
לאחר המקלחת החמה, הם עשו אהבה לוהטת על הסדינים הלבנים. זה
היה רגע מלא בתשוקה ותאוות בשרים.

הוא נרדם זמן קצר לאחר שהגיע לסיפוק. היא החליטה לא להישאר. זה
היה מקרה חד-פעמי מבחינתה, וכנראה גם מבחינתו חשבה לעצמה. היא
ארזה את חפציה ויצאה לדרכה. מסופקת וללא חרטות.