הלילה רחצתי גופי עד שהבהיק
משחתי פני במשחה שתשווה להן זוהר
כאלו התכוננתי לליל אהבה
הגוף עדין צח, פה ושם מרופט,
אבל עדין עשוי למשוך,
באשר לנשמה, איש אינו מעונין
בזאת כבר נוכחתי.

ניסיתי למכור את נשמתי
תחילה בחנות יוקרתית,
אחר כך העברתי אותה לחנות
כל בו, גם שם לא היו קופצים.
עד למכירה פומבית הגעתי,
אבל המחיר היה נמוך, מעליב.
הבנתי: אין חפץ בנשמתי,
והגוף שאותו אפשר עדין לתת בחינם
הולך ומתרפט.

אין הרבה זמן
זמני הולך ותם
אבל הרעב הולך וגדל


     31/12/93