פאן פיטרסון / זה נדיר |
אני שוכב ביום שלישי בצהריים בחדרי
ושומע תקליטים בחושך שמגיע מהר
ואת מתכסה איתי בשמיכה מחממת
מחבקת אותי ורגועה
אוקטובר הוא תקופה של דיכאון בחיי
הטיפשות של תחילת שנה מגיעה לסופה
ובמקומה נכנסת הבדידות המתוקה
ואז את מתכסה איתי בשמיכה מחממת
פטפון מדליק את החלון סוגרת
ונחים
זה נדיר אירוע שכזה
אבל גם הוא קורה כשעוצרים את הכל
לכמה שעות
שוכבים על הגב ובוהים בתקרה
בזמן שדיוויד גילמור נותן הזרקה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|