עדינה דם / פרידה בתיבה |
מילאתי אותה בך
כל תמונה
כל חיוך
כל זיכרון
והאהבה.
סגרתי את התיבה
עם מנעול וחותם
הוצאתי אותך מחיי
כך
בלי הסבר
בלי סיבה
ושלחתי אותך
בתיבה
אל בין הגלים
לחפש
בתקווה שתמצא.
ואולי יום אחד
בחוף מרוחק
אמצא תיבת עץ גדולה.
אפתח את התיבה
ובתוכה יתגלו
פניך, חיוכך, החום
האהבה.
וכל הזיכרונות
וליבי יתמלא שוב
בך
ואולי לעולם לא אגיע
אל אותו חוף מרוחק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|