אני יושבת כאן בחשכה קפואה
ואת שוכבת לך מכוסה בשמיכה
אני חולמת בהקיץ על סיוטים שעלולים לקפוץ לביקור
ואת חולמת על חלומות מתוקים עם פיות כמו מסיפור

מפחדת לעצום עיניים שכן הפחד עליי ישתלט
עוצמת עין אחת ואת השנייה פותחת לרווחה
ומחליפה ביניהם וחוזר חלילה

מקפצת מכל צליל ורעש קט אשר נובע מבחוץ
רואה צללים, מפחדת מן השדים הדופקים על הדלת בחוץ

רוחות רפאים מן העבר אז לפתע מגיעות
באות לביקור, יושבות לכוס תה והולכות
אך לא מודעות למה הן גורמות ואיך אותי מבפנים הן הורסות

נאכלת מבפנים לאט לאט
עוד ביס ועוד ביס וכך יום יום נשאר פחות ממני
ועם כל ביס בא הכאב העז והצבע האדום אשר חקוק כל כך טוב
בזכרוני
ואני מרגישה כמדממת פה על הרצפה- רצפת חדרך

ואת ישנה שינה כה טהורה
ללא פחדים מלאה בתמימות מלאה באהבה

מסתכלת עלייך בשנתך ונרגעת
נראית כמלאך שהוריד כנפיו לכמה שעות ספורות ונח מן הנטל שמוטל
עליו- לגרום טוב לכולם ותמיד להפגע במקומם.

שומעת לחשושים... כבר יודעת אני מה הם מסמלים
את בוא היצורים והשדים שלי- שתמיד ליוו אותי
תמיד פצעו אותי, הרגו אותי

סוגרת מהר את הדלת כי אותך הפעם הם רוצים
נועלת על מפתח ואותו בולעת
נכנסת למיטתך שוכבת לידך ואותך מחבקת
מחבקת כאילו זו הפעם האחרונה שאראה אותך
הפעם האחרונה שנתראה

מתפללת
אלוהים תעשה שזה לא יקרה!!
מבולבלת
מאמינה אך מיד מתקפלת
לעברי מתכחשת

רעש נוראי מנפץ את חלון חדרך
הם חזרו
במטרה לשאוב ממך את תמימותך וטוהרך

לא!
אני לא אתן להם!
אלחם עד טיפת כוחי האחרונה
עד שאפול אדמם על הרצפה ורק אז כשלא תהיה ברירה אכנע

נעמדת ועומדת על המשמר
מזדקפת מנפחת חזה ומרימה סנטר
כאילו אין היום כאילו אין מחר

כל אותו זמן חושבת עלייך
על חיוך על אהבתך ועל פנייך
הדבר היחיד שאותי ממריץ

פתאום ליבי מוצף באהבה
ומסביבי לפתע נדלקת וזוהרת לה הילה מוזרה
היא מתחילה להתפשט בחדר
ולהלחם עם כל מפלצות העדר

אחד אחד הם נסוגים
בטוחה שיחזרו שוב באחד מן הימים
רגועה לדעת שהאהבה ניצחה
ויש סוף טוב להצגה נוראה

אני יושבת כאן בחשכה קפואה
ואת שוכבת לך מכוסה בשמיכה
אני חולמת בהקיץ על סיוטים שקפצו לביקור
ואת חולמת על חלומות מתוקים עם פיות כמו מסיפור