כשהיא נכנסה עם המחבת בידה לתוך ביתנו, ישר ידעתי שהיא לא
הביאה לנו איזה מאכל מסורתי שהכינה, אלא הביאה איתה את הכישוף
הזה שלה.
מאז שאני זוכר את עצמי, כל זמן שעובר על משפחתנו משהו רע,
סבתא היתה מגיעה עם המחבת המפורסמת כאשר בתוכה
התבלינים המסריחים האלה.
"בכור" היא קוראת לזה. אולי מנהג מצרי מהארץ בה נולדה או
אולי סתם המצאה שלה.
סבתא טוענת שכשעוברת עלינו תקופה רעה זה אומר שמישהו "פתח
עלינו עיניים" כמו שאומרים, או בקיצור עין רעה.
בעזרת התבלינים האלה שהיא שמה על המחבת ומחממת אותם על האש,
היא טוענת שהעין הרעה תלך מעל ביתנו והתקופה
הרעה והקשה תיגמר ותתחיל תקופה חדשה וטובה.
אני אישית לא מאמין באמונות טפלות אבל אני חייב לאשר שכאשר
סבתא בישלה את התבלינים האלה על האש, ככל שעברו הדקות התבלינים
הסתדרו על המחבת בצורה של עין.

התקופה של היום היא התקופה היפה ביותר של חיי. מערכת היחסים
הרצינית ביותר שלי מאז ומעולם מתרחשת כרגע. אני מרגיש שהפעם זה
עד הסוף. מצאתי את אהבת חיי.
יש בו כל מה שאני רק רוצה. אישיות מדהימה, יופי, אופי שחבל על
הזמן, טוב לב ובעיקר דימיון מדהים לעצמי. אני מרגיש שהחבר שלי
ממש משלים אותי. הוא החצי השני שלי.
אני אוהב אותו יותר מכל דבר אחר שאהבתי אי פעם.
הבעיה העיקרית בקשר מהסוג הזה, קשר של שני גברים,
היא בעיית המשפחה.
למרות שאחותי קיבלה אותי ממש יפה אני עדיין חושש מתגובת ההורים
שלי ברגע שיידעו שבנם יוצא עם בן, מנשק בן ועושה איתו אהבה.

בעוד אני חווה תקופה מדהימה, על משפחתי עוברת תקופה לא קלה.
אבא פוטר מהעבודה, דוד שלי נפטר לא מכבר, סבא שוכב חולה
ומאושפז בבית חולים ואחותי מתקשה להסתגל למסגרת הצבאית החדשה
לה.
בזמנים כאלה אני לא יכול לבוא ולהפיל על ההורים שלי עוד תיק.
לגלות שהבן שלהם הומו זה הדבר האחרון שחסר להם
עכשיו לשמוע עליו.
אני חושב שהם יקבלו את זה קשה יותר מהפיטורים של אבא
ומהמוות של הדוד.

כיאה לתקופות קשות, אמא הזמינה את סבתא פנינה שתעשה בבית שלנו
קצת "בכור", הכישוף או המנהג שסבתא שלי עושה בזמנים קשים.
היא נכנסה לביתנו עם המחבת ביד כאשר בתוך המחבת פזורים
התבלינים של הדבר הזה שנקרא "בכור".
איך שראיתי את זה התנפלתי על סבתא ועל אמא בצעקות:
"מה אתן עושות? שוב פעם אתן והשטויות שלכן?"
"אסף, חיים שלי, מה זה כבר יכול להזיק? זה יכול רק לעזור."
סבתא התגוננה.
בניגוד לרצוני היא הדליקה את האש, הניחה את המחבת על הכיריים
והחלה לערבב.
כעבור מספר דקות ריח מסריח התחיל לאפוף את הבית. הלכתי להציץ
במחבת וראיתי ממש עין שנוצרה מהתבלינים.
"עין שחורה." , קבעה סבתא והמשיכה להסביר לאמא , מישהו עם
עיניים בצבע שחור פתח עליכם עיניים."

לא ידעתי מה לעשות. אם הכישופים האלה באמת עובדים זה אומר שאבא
ימצא עבודה, אחותי תתגבר על הבעיות בצבא, סבא יבריא, והצרות
יפסקו.
האם זה גם אומר שאני יפסיק לאהוב בנים? האם זה אומר
שאני וליאור נריב וניפרד?
כל כך שנאתי את אמא וסבתא באותם רגעים על כך שהן עושות דברים
על טבעיים בניגוד לרצון אלוהים והטבע. אם אלוהים רצה שאני
וליאור נהיה יחד אז למה לשנות את זה? ותאמינו לי שאלוהים רואה
הכל מלמעלה וזה שאבא מובטל זה זמני והוא עוד ימצא עבודה בלי
התערבות על טבעית.
סבתא סיימה את פעילותה על המחבת וכיבתה את האש.
היא ואמא לקחו את המחבת ונכנסו איתה לכל חדר בבית כדי "להוציא
משם את העין הרעה" לדבריהן.
כשהם הגיעו לחדרי טרקתי עליהן את הדלת בחוזקה ולא נתתי להן
להתקרב אליי.
הן התחננו שאפתח להן אך לשווא. הן סיימו לעבור על כל
חדריי הבית חוץ מחדרי.
אחר כך סבתא לקחה את המחבת עם ה"בכור" ועשתה מן תנועה של סיבוב
כזה מעל כל ראש של כל אחד מבני המשפחה. על אמא, על אבא, על
אחותי ועל אחי. שוב לא נתתי לה להתקרב אליי.
כל כך פחדתי שהכישוף הזה יהרוס לי את כל מה שיש לי עם ליאור.
אני המאושר באדם כרגע ולא אמא ולא סבתא ולא שום כישוף
שבעולם יצליחו להפריד בינינו.

לאחר שסיימה כביכול "להוציא את כל העין הרעה" מהבית, הלכה סבתא
וזרקה את כל החומר שהיה במחבת בחולות מחוץ לשער ביתנו.
הבית נשאר אפוף סירחון עד למחרת בבוקר.
כשהתעוררתי בבוקר הריח נעלם כלא היה. כשפתחתי את חלון חדרי
ראיתי כלב משתין בקשת על כל ה"בכור" שיצא מהמחבת.

9 שנים מאוחר יותר אני נזכר בקטע הזה של ה"בכור" שסבתא ז"ל
היתה נוהגת לעשות אצלנו בבית.
אבא כרגע מנהל חברת מחשבים מובילה בארץ.
אחותי כבר בדרגת רב סרן בקבע בצבא ההגנה לישראל.
סבא הבריא לגמרי ממחלתו וברוך השם עדיין עומד על רגליו.
דווקא סבתא הלכה מאיתנו לעולמה לפני כמה חודשים.
אתם בטח שואלים מה קרה איתי ועם ליאור החבר שלי...
אני וליאור חגגנו לפני יומיים בדיוק 10 שנים ביחד!
אתם יודעים מה זה 10 שנים שלמות יחד?
10 שנים לשמור בסוד על הקשר שלנו מהמשפחה?
שום דבר לא הצליח להרוס את מה שיש בינינו.
אפילו לא ה"בכור" של סבתא.

ליאור, אני נשבע לך, רק המוות יפריד בינינו.
אוהב אותך המון...