מסתכלת בעיניים שם
ורואה רק את עצמי
אין שום רגש, רק אני.
מסתורי וכפוף, עכשיו כבר מחייך
ואני עם עצמי נרגעת.
שחור כמו זפת ואף מדליק
שומע איתי את אותם הצלילים
אוכל לעשות בו מה שארצה,
כי יחזור אחרי.
ואני מחבקת ממש מועכת
הוא רך ונעים
ועכשיו אני שוב מסתכלת בעיניים
נופלת מטה לתהום
מצפה למצע קשה וחזק שיהרוג אותי,
אך כשנחתתי היה שם דשא רך ופרחים
ואנשים מקפצים וילדים
וחיים טובים ורלגליים יחפות
ושלווה. ושקט.
ואהבה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.