השפתיים שלך מטפטפות טיפות אדומות על הרצפה...
אולי צבע, אולי אודם. אולי בכלל דם.
אני מנגב בעדינות עם טישו. הטישו שלא מזמן את בעצמך החזקת ביד
וניגבת איתו את דמעותייך.
אני נזכר בדמעות שלך, עגולות ויפות כאלו...
כמו פנינים של צער. מזכיר לי קצת ענבר...
אני מוסיף את דמעותייך,
אולי לזכרון, אולי לדף. אולי בכלל לדמעותי שלי.
בד כחול שקוף מתנופף.
אולי בנשמתי, אולי על צוארך. אולי בכלל זה הוילון.
אני מעיף מבט מבעד לחלון.
סערה בחוץ.
הרוח שנתה
כיוון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.