דב סיון / הודיה למאמינים |
שיר קינה בניגונם המר
על חיילים שנפלו בהר
ורשרוש הומה אדם מולם.
בעמק יימק לוחם נוסף
בעוד סבו מרשרש בשפתיו
על נכד שאין לו שותף
וכושלי מוסר יעקרו את שיניו.
הניגון המר יישאר בערמותיו
כי לעיתים שוכחים כולם:
על כל דם שנשפך נשען שעל חדש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|