משברי נפשי שוב
גועשים
גואים עלי
מטביעים אופקיי
במחשכי תוהו
תלויה שם נפשי
על חוט נעלם
מטוטלת על אפילת תהום
ובוהו,
מתקוממת
פוחדת
לא רואה לאן שייכת
רוצה רק לצאת
לפרוץ
לנתץ את המחזה
שיצרה...
בקושי בוקעת כעת
שלהבת בפנס כיסופיי
ולא אתן לכבותה !
כמוס מבטחי בך גם ממני -
לא אכנע!
אלהים,
אלנא תיתן!
כורע ביראה לפניך
שולח כפות-ידי צמודות
מבעד זעקות עיניי
עשר אלומות משוועות
מתחננות קוראות לשמי שמיך ...
ויתפוגגו
מחשכי תוהו |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.