[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לפני כחודש, אבא שלי קנה לי כלב. עם עיניים חומות. פעם ראשונה
שיש לנו חיה בבית. בעצם היו לנו פעם שני דגים, אבל זה לא
נחשב.

מאז שאני זוכר את עצמי היה לי משהו כלפי כלבים. תמיד שראיתי
כלב ברחוב - הייתי מתנפל עליו בנשיקות וחיבוקים. אנשים היו
מסתכלים עליי בפליאה, מנסים לחלץ את הכלב שלהם מהידיים שלי.
משום מה זה נראה לי נורמלי. ככה סתם להתנפל על כלבים ברחוב.

בוקר יום שבת אחד, בעודי מטייל עם הכלב החדש שאבא קנה לי בגינה
מול הבית, אני רואה מולי כלבה, קשורה בחבל לאחד העצים. בלי
לחשוב פעמיים, רצתי אל הכלבה, נטשתי את הכלב החדש שלי, וחיבקתי
וליטפתי את המציאה החדשה.
כן, זה היה מרגש. לא כל יום מוצאים כלבה כל כך יפה לבד.

שחררתי אותה מן הרצועה, והובלתי אותה בגינה, מקווה שהבעלים שלה
לא ייקלטו אותה. בכלל, קיוויתי שאין לה בעלים. שסתם במקרה היא
הייתה קשורה לעץ, מחכה רק לי.
כשעליתי חזרה הביתה, אמא שאלה אותי מי הכלבה החדשה שהבאתי.
"זאת הכלבה החדשה שלי" עניתי.
"אבל אבא קנה לך כלב חדש!"
"אני יודע."
"ומה איתו?"
"הוא בגינה."
"למה הוא בגינה? זה הכלב שלך!"
"גם מאיה היא הכלבה שלי"
"מאיה? מי זאת מאיה?"
הצבעתי על הכלבה החדשה.
"אוקיי, לי נמאס. בוא איתי", ציוותה אמא ותפסה לי את היד חזק
ומשכה אותי איתה. "תביא גם את שק הפשפשים הזה איתך."

זאת מאיה, לא שק פשפשים. זאת הכלבה החדשה שלי.

אמא סחבה אותי חזרה לגינה, מחפשת במבטה את הכלב  הישן שאבא קנה
לי ."איפה הוא?", שאלה מודאגת. היא כנראה אהבה אותו. אז שהוא
יהיה שלה ומאיה תהייה שלי.

אמא התעצבנה. "של מי הכלבה הזאת?!" צעקה בקול רם ברחבי הגן.
כולם הסתכלו עליה. לא על מאיה, על אמא שלי.
רכנתי לעבר מאיה וליטפתי את ראשה. "אל תדאגי, יהיה בסדר". מאיה
הסתכלה אלי חזרה. כמעט בכיתי.
"תקשיב לי, ותקשיב לי טוב. הכלבה הזאת לא תדרוך אפילו לא פעם
אחת בבית שלי. עכשיו , תעזוב את הכלבה -" אמרה ומשכה מידיי את
החבל אליו הייתה קשורה מאיה. רציתי להתנגד, אבל חשבתי על המכות
שהייתי חוטף אם הייתי עושה זאת.
אמא לקחה ממני את מאיה, וקשרה אותה חזרה לאחד העצים.

מאז לא שמעתי על  מאיה ולא על הכלב שהיה לפני מאיה. למען האמת,
אני חושב שאני לא אוהב יותר כלבים. זה לפחות מה שאמא אומרת







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עברתי וחילקתי
פה לכולם כרטיס
ביקור עם מספר
הטלפון שלי




עוד דבר חוכמה
מפיו של אפרוח
ורוד על הדף
האחורי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/8/03 9:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רוני קורן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה