[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דניאל הוא אדם שאוהב לאהוב. אחד שתמיד יש לו משהו חיובי להגיד:

כשמישהו שואל אותו מה שלומו הוא עונה: "אם מצבי היה טוב יותר,
הייתי שני אנשים".
פשוט טיפוס חיובי ואופטימי.
כשעל אחד העובדים היה עובר יום רע, דניאל היה שם בשביל לומר לו
להביט על הצד החיובי במצבו.
סגנונו המיוחד, עורר בי סקרנות ולכן יום אחד ניגשתי אליו
ושאלתי אותו:
"אני פשוט לא מבין. אי אפשר להיות חיובי כל הזמן. אז איך בכל
זאת אתה מצליח?".
דניאל ענה לי ברוגע: "כל בוקר אני מתעורר ואומר לעצמי כי
עומדות בפניי שתי אפשרויות. אחת - להיות במצב רוח טוב והשנייה
- להיות במצב רוח רע; אני בוחר להיות במצב רוח טוב.
בכל פעם שדבר רע קורה, אני יכול לבחור להיות קורבן או לבחור
ללמוד מהניסיון; אני בוחר ללמוד מהניסיון.
כאשר מישהו מגיע אליי בתלונה, אני יכול לקבל את תלונתו או
להצביע על נקודת האור בבעייתו; אני בוחר בנקודת האור".
"כן בטח, זה לא ממש קל", מחיתי בתסכול.
"זה קל מאוד" אמר דניאל. "החיים הם למעשה מקבץ של בחירות, שאתה
מוציא מהן את כל השאר הטפל והשולי, כל מצב ומקרה הוא בחירה.
אתה בוחר איך להגיב במצבים שונים ומגוונים. אתה בוחר איך אנשים
ישפיעו על מצב-רוחך. אתה בוחר אם להיות במצב רוח טוב או רע.
ובשורה התחתונה: זו הבחירה שלך איך לחיות את חייך".
כשיצאתי ממשרדו של דניאל הרהרתי על מה שאמר.
למרות שלא המשכנו להיות בקשר, חשבתי רבות עליו כאשר בחרתי
בחירות בחיי במקום להגיב אליהם.
שנים אחדות מאוחר יותר, שמעתי כי דניאל היה מעורב בתאונת עבודה
קשה, בה נפל מגובה 30 מטר בעת שעבד על מגדל תקשורת.
לאחר 18 שעות ניתוח וטיפול נמרץ, שוחרר דניאל מביה"ח כשלגבו
הוכנס מוט ברזל.
ראיתי אותו שישה חודשים לאחר התאונה.
כששאלתי אותו מה שלומו, הוא השיב: " אם מצבי היה טוב יותר,
הייתי שני אנשים. רוצה לראות את הצלקות מהניתוח?".
החלטתי לראות אותן אך שאלתי אותו, מה עבר בראשו בזמן התאונה.
"הדבר הראשון עליו חשבתי, היה שלומה של ילדתי- לעתיד שעדיין לא
נולדה". ענה דניאל.
"לאחר מכן, כששכבתי על הקרקע, אני זוכר שעמדו בפניי שתי
אפשרויות.
יכולתי לבחור בחיים ויכולתי לבחור במוות; בחרתי בחיים".
"לא פחדת? לא איבדת את ההכרה?" שאלתי אותו נפעם.
דניאל המשיך, "...החובשים היו נפלאים. הם המשיכו לומר כל הזמן
שהכל יהיה בסדר.
אך שהם הכניסו אותי לחדר מיון, ראיתי את הבעות הפנים של
הרופאים והאחיות וממש פחדתי.
בעיניהם ראיתי את מה שחשבו - "הוא גמור". ידעתי שאני חייב
לעשות משהו.
"ומה עשית?" שאלתי.
"הייתה שם אחות גדולה ששאלה אותי שאלות", אמר דניאל.
"היא שאלה אם אני אלרגי למשהו; "כן" עניתי לה.
הרופאים והאחיות הפסיקו את עבודתם וחיכו לתשובתי.
לקחת נשימה עמוקה וצעקתי "לכוח-המשיכה".
בזמן צחוקם, המשכתי ואמרתי להם: "אני בוחר לחיות. נתחו אותי
כמו אדם שעתיד לחיות ולא כאדם מת".
דניאל חי תודות לכישוריי רופאיו, אך גם בזכות גישתו המדהימה
לחיים.
למדתי ממנו כי כל יום אנו בוחרים לחיות בצורה מלאה.
גישה, היא בסופו של דבר, הכל. "לכן, אל תדאגו למחר. מחר כבר
ידאג לעצמו לבדו. לכל יום יש מספיק צרות לעצמו".
אחרי הכל, היום הוא המחר בו תדאג לאתמול...


הערות:
1. קיבלתי את המכתב הזה מבנאדם לא ידוע מלפני שנתיים וממש
אהבתי את זה מאותו רגע שקראתי אותו. הרגשתי המון
הזדהות. ...לכן אני משתפת בזה גם אתכם.
2. קיבלתי את המכתב הזה , משמע ... לא אני כתבתי אותו
לצערי....
אין לי את הכישרון.
3. אשמח לקבל תגובות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מאותגר!

פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/5/01 12:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הזואי שמאחורי ההיא

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה