[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עפר סהרי
/
השדה של הודיה

''בוא.'' קראה. לא הגבתי. ''נו, בוא כבר!''
קראה שוב כשראתה אותי נשאר ישוב על מקומי.
''אבל אני עסוק.'' עושה עצמי מתנגד והיא מושכת בידי.
דבריי חלפו על אוזנה כמו הרוח ששרק בחוץ.
היא משכה, גוררת אותי אל הדלת.
''קר וגשום בחוץ.'' ניסיתי לשחרר את ידי מאחיזתה.
''נכון.'' אמרה בקול שלו. אגודלי סגור באצבעותיה.
''מה שיש לי להראות לך, נמצא שם.''
אצבעה מורה לשום מקום. חטפתי מעיל.
הדלת מאחרינו.הרוח שרק והגשם הצליף.
הרחוב היה ריק ואפור.
קינאתי באנשים הצפונים בבתים חמימים.
הבטתי בה. רציני. שפתיי קמוצות. היא חייכה.
''טוב, עכשיו עצום עיניים.'' פקדה.
בחשש כבד עצמתי. מהדק את צווארון המעיל.
הובלתי באגודל. סומא. הקור טיפס לו במעלה הגב.
הרוח הכה בפניי. ראשי נטמן בצווארון המעיל.
''האם הגענו?'' שאלתי כשעצרנו.
''הבט,'' אמרה. ''הבט בזה שנופל לרגליהם.''
''אף אחד לא מושיט יד. מתעלמים מקיומו.''
פקחתי את עיניי לראות.
איני מצליח לפקוח את עיניי.'' זעקתי.
''הם, עיניהם פקוחות לרווחה.'' קולה חנוק.
''האם זה עוזר לו?'' שאלה בלי רצון בתשובה.
טיפות גשם גדולות צנחו על פניי. יורדות על לחיי.
''עוד מעט נגיע?'' אמרה. חשה ברעידות כף ידי.
מתקשה לעמוד בקצב הליכתה. מתנשם. המשכתי.
לא ניסיתי שוב לפקוח את עיניי. ''למה את בוכה?''
''איך אתה יודע? הרי עינייך עצומות?'' משכה באפה.
''אני לא יודע איך,'' עניתי. ''אני פשוט מרגיש.''
''כך תטיב לראות.'' אמרה. היא חייכה. חשתי גם בזה.
''הגענו.'' אמרה. ''אתה יכול לפקוח את עינייך.''
''אני לא רוצה.'' עניתי. צחוק ילדים הדהד מסביב.
''למה כולם עצובים?'' עיניי דמעו.
''ובכל זאת אני שומע קולות צחוק?'' אגודלי שוחרר מאחיזתה.
"אל תפחד.'' ענתה. אוחזת שוב בידי. ''אל תפחד.''
פקחתי את עיניי. השמש סנוורה. מייבשת את דמעותיי.
''זה השדה שלי.'' הצביעה בידה סביב.
''השדה של הודיה.'' קולה הדהד למרחוק.
הבטתי בה רצה. מתרחקת. מצטרפת לשאר הילדים הצוהלים.
השעון המעורר צפצף בחוזקה. התעוררתי.
קמתי מחלום טרוף. מתקשה לפקוח את עיניי.
המעיל נח על משענת הכסא. העברתי את ידי עליו.
משכתי אותה חזרה. מבוהל.טיפות מים ניגרו מאצבעי.
משכתי אותה חזרה. מבוהל.טיפות מים ניגרו מאצבעי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
- "סליחה, מה
השעה?"

- "אני לא יודע
עברית".

- "ואנגלית?".

- "גם לא".

- "רוסית?"

- "טוב נו, שלוש
וחצי. בסדר?!".


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/7/03 21:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עפר סהרי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה