במשך שנים רבות חיינו בכפר הקטן שלנו בצפון היבשת שפעם לפני
הרבה הרבה זמן נקראה אמריקה. חיינו חיים שמחים וחסרי פחד בכפר
שלנו עד אותו יום גורלי.
שלושים ושלושה איש היינו, עשרה גברים שנים עשר נשים ועדו אחד
עשרה ילדים. רוב האוכל שלנו בא משיחי השורקי שגדלו פרא קרוב
לכפר, אבל חוץ משיחי השורקי היו לנו כמה ברהימינים גדולים
ומפוטמים. יום אחד בזמן הסיור היומי שלי בגבולו המזרחי של הכפר
נתקלתי בגק. יצורים מחרידים ואכזריים הם הגקים, מין יצור דמוי
לטאה אבל הרבה יותר גדול שנוצר מחשיפה לקרינה מרובה, שמצוייד
בשיניים חדות וטפרים ארוכים וחזקים. לאחר מספר דקירות עוצמתיות
בראשו ובחזו של הגק עם חניתי השחורה הסתובב ברח ואני יצאתי מין
הקרב עם כמה שריטות וסימני שיניים על חזי וידיי. למרות
שהפציעות שלי שרפו וצרבו לי מאוד המשכתי בסיור לאורך הגבול
ההררי.
פתאום שמעתי צווחה מוזרה בקרבת מקום, רצתי במהירות לכיוון שבו
חשבתי שממנו בקעה הצווחה ולתמהוני הרב ראיתי להקה ענקית של
זאבי ערבות תוקפת את הגק שפצעתי. לתדהמתי הרבה אף יותר בינהם
הלך אדם שחום עור לבוש בבגד כחול שהיה צמוד לגופו. ברגע שהאיש
שנראה כאילו הוא השליט של זאבי הערבות ראה אותי הוא הרים את
ידו וכיוון אותה אלי. זאבי הערבות זנחו את הגק הגוסס ורצו אלי
במהירות מדהימה, אני לאחר שהתאוששתי מן ההלם הראשוני זרקתי את
חניתי ופרצתי בריצה. זאבי הערבות השיגו אותי במהירות והקיפו
אותי במעגל מבעית של שיניים חשופות ועיניים רעבות לדם.
לאחר מספר דקות שבהן הייתי משותק מרוב פחד הופיע האיש השחום
ודיבר אלי בקול עמוק וחזק
"אל תפחד, הם לא יעשו לך כלום, אלא אם אני אגיד להם"
"מ..מ..מי א..אתתתת.....אתה?" שאלתי בקול מפוחד
והוא ענה לי שוב בקולו העמוק והחזק
"אני באתי לקחת אותך ליעודך"
"או...אותי?"
"כן אותך, אתה הוא הנבחר"
"אבל...אבל למה אני?" שאלתי עם מעט יותר ביטחון
"כי אתה הוא היחיד שאני יכול לבטוח בו"
"ללל...למה שתבטח בי?"
"כי אני לא יכול לבטוח באף אחד אחר"
ברגע הזה הוא הוציא בקבוקון קטן מכיסו וזרק אותו לעברי.
הבקבוקון נשבר וממנו התנדף עשן וורוד שגרם לראשי להסתובב.

הדבר הבא שאני זוכר הוא שהייתי בחדר קטן נמוך ושחור, לא יכולתי
לעמוד ישר ולא יכולתי לשכב. לאחר זמן מה שבו ישבתי מכופף בחדר
נפתחה דלת ובה עמד אותו אדם שחום עור שפגשתי על הגבול של
הכפר.
"קדימה בוא כבר, יש לנו הרבה עבודה"
"איזו עבודה? ולמה שאני אקשיב לך?" שאלתי
"שתוק אל תשאל שאלות ותעשה כדברי"
קמתי ופסעתי את הצעד או שניים לעבר הדלת שבה עמד האיש.
"מי אתה? ומה אתה רוצה ממני?"
"אמרתי בלי שאלות" אמר ובעט לי ברגל שמאל
האיש הוביל אותי לחדר מואר ומרווח והושיב אותי על ספה והתיישב
מולי. לאחר מספר דקות שבהן לא נאמרה אף מילה שאלתי
"מי אתה?"
"אני שומר הסף" הוא ענה
"שומר הסף למה?"
"לידע"
"לידע? בשביל מה אני צריך ידע? יש לי את השרירים שלי ואת החנית
שלי, זה כל מה שאני צריך"
"יצור פרימיטיבי ומבחיל שכמותך, אינך רוצה להציל את העולם?
להחזיר אותו לקדמותו? כמו שהוא היה לפני המלחמה?"
"למה לי? מה היה אז שאין עכשיו?"
"היה סדר, והיה סיכוי למין האנושי"

לאחר מספר שעות שבהן הסביר לי מה גרם לעולם להראות כמו שהוא
נראה עכשיו, שממה אחת גדולה. הוא הוביל אותי לחדר גדול עם הרבה
מדפים שעליהם היו דברים מרובעים שנקראו ספרים. האיש הושיב אותי
ליד שולחן והתחיל להסביר לי על דברים שנקראים אותיות ואיך צריך
לקרוא אותן. לאחר שלושה ימים מייגעים ידעתי מה פירושה של כל
אות ואיך צריך לקרוא אותה. האיש הוציא ספר גדול מאחד המדפים
שעליו היה כתוב "בסיס הפיזיקה הקוואנטית" ואמר לי שעלי לקרוא
את זה. התחלתי מיד ולמרות שכמעט שלא הבנתי מילה גיליתי כי אפשר
לחזור בזמן אם יש לך את הציוד הנכון ומספיק אנרגיה מה שזה לא
יהיה.
לאחר ארבעה חודשים של קריאה סיימתי את הספר. כאשר יצאתי מהחדר
כדי לדווח לאיש שגמרתי את הספר מצאתי כי הוא חיכה לי מחוץ
לדלת.
"עכשיו אתה מוכן"
"מוכן למה?" שאלתי בהפתעה
"לחזור בזמן ולהציל את העולם"
"לחזור בזמן? כדי להציל את העולם? איך אני בדיוק אעשה את זה?"
הוא הסתובב וסימן לי לעקוב אחריו. הוא הוביל אותי לחדר ענקי
שבמרכזו עמדה מכונה מוזרה שאליה היו מחוברים חוטים רבים.
האיש הסביר לי כי עלי לחזור בזמן כדי לעצור מדען שקראו לו
אצ'יר אל מחמוד
"אבל איך? אני לא יודע איך לחזור בזמן"
"אבל אתה כן יודע" הוא ענה "זה מה שקראת עליו כל הזמן הזה"
האיש הסביר לי כי המדען הזה מצא דרך לבנות מתקן שמפזר קרינה
רדיאו אקטיבית על פני הכוכב ועל ידי כך הורגת את רוב תושבי
הכוכב והופכת את הכוכב לשממה. היצורים היחידים שמצליחים לשרוד
אחרי ההפעלה הינן אנשים שמכוסנים באופן טיבעי לקרינה. אם אצליח
להרוג אדם זה אוכל למנוע את המלחמה ולהציל את הכוכב.
"אבל איך אני אמור לעצור אותו? לא נלחמתי כבר זמן רב"
"עלייך רק לחזור בזמן כדי להפעיל את הנשק שנמצא על המכונה
שיהרוג אותו"
"אבל למה אתה לא חוזר במקומי?"
"מפני שכדי לבצע את המעבר המפעיל צריך להיות יצור אורגני ואני
רובוט"
ברגע זה הוא הרים אותי וזרק אותי לתוך המכונה שברגע שהייתי
בתוכה התחילה לחבר לגופי כל מני כבלים וחוטים.
המכונה התחילה לפעול והרגשתי אותה שואבת את הידע שלי מראשי,
היא שאבה את כל הידע שצברתי בחודשים האחרונים והשאירה לי רק
זכרונות.
כאשר התעוררתי בפעם הבאה מצאתי את עצמי בחדר שכל קירותיו
מכוסים בכריות. כאשר שאלתי למה לא נותנים לי לצאת אמרו לי שאני
משוגע ושעלי להשאר כאן.

וככה הצלתי את העולם.
או אולי לא...