אני קו - שאין לו התחלה ואין לו סוף,
משתרע על זמן שמתיימר לא לחלוף.
בדרכי אני נפגש עם עוד אלפי קוים,
וביחד כולנו - את דרכנו יוצרים.
הם משנים אותי ואני אותם,
ביחד אנו שריג שיוצר עולם.
אנו הולכים בדרכו של השריג,
נעים בכיוון אחד ללא כל חריג.
הנה קו לידי סרח חתך וגדע אחר,
והשריג מרגיש וכואב - הקו לי חסר.
השריג נחלש וקטן עם כל קו שנפסק,
אך אסור לזלזל בחכמת השריג הענק-
במקום שנפסק קו אחד מתחיל קו חדש,
מחזיר לענק את היקפו הנדרש.
כבדו את השריג ויושיע כולנו,
כי גורל האחד - גם חיינו.
ואם לסכם בשני משפטים;
הבנת השריג היא בת בשנים
וראו איזה פלא נוצרו לה פנים.