[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"אם היית חיה, איזו חיה היית?", אמה (Emma עם סגול ב-א' וקמץ
ב-מ') שואלת.
היא מתה על השיחות האלו, התאווה שלה למחקרים בלתי מדעיים עצומה
אפילו מהתאווה המשותפת שלנו למין.
"לא יודע", אני עונה, מה את חושבת?
"אני צריכה לחשוב על זה", היא עונה.
היא מהרהרת וראשה שעון על עצם כתפי במרחב המוגן שבין הלב
לזרוע, אני משחק בשערה. פתאום היא מנתרת.
"גמל!", היא צועקת.
אני צוחק, מנסה להבין אם אני אמור להעלב, "מה פתאום גמל?"
(מבין כל החברות שהיו לי עד היום, אמה היא הכי פחות
קומפלימנטרית. או אם תרצו, במערכת הבלמים והאיזונים של חיי,
אמה היא המחט שמטרתו, במודע או שלא במודע, לפנצ'ר לי את האגו.
אני לא ממש מתלונן, כשהאגו שלי היה בשיאו, ממש לפני שמצאתי את
אמה, אני בקושי הצלחתי להדחס ביחד איתו לאותה המיטה.).
"גמל!", היא אומרת, "כי נולדת בישראל שזה במדבר וגם יש לך
ריסים ארוכים כמו של גמל!"
"פעם אמרת שיש לי ריסים ארוכים ויפים כמו של בת.", אני
מתלונן.
"זו לא הייתי אני", היא מתלוננת, "חוץ מזה, מה אתה מעדיף,
להיות בחורה או להיות גמל?"
"בחורה, ברור שבחורה."
"אז בגילגול הזה יש לך סיכוי להיות הומו, בקודם היית גמל."
"אני  לא מסכים להיות גמל!"
"אתה לא אמור להסכים, חבר שלך - אילן - למשל, מה אתה חושב שהוא
היה?"
"לא יודע", אני אומר.
"בטח שלא, גמלים לא מסוגלים למחשבות כאלו עמוקות, אילן היה
תמנון. כי הוא סגלתן, חלקלק, שרירי, חכם והכל, אבל אתה חושב
שהוא יסכים להיות תמנון? אפילו שזה טורף על, אף אחד לא מסכים
להיות חסר חוליות. הוא בטח חושב שהוא דולפין או משהו כזה. אבל
הוא לא יכול לבחור!"
"אז מי יכול?"
"אני." היא עונה.
"אז מה את היית?" אני מסתקרן.
"אני הייתי ציפור.", היא עונה מיד.
אני צוחק
"מה אתה צוחק יא גמל? באמת הייתי ציפור."
"איך יוצא שהיית ציפור?"
"אז ככה, אני יפה, אני קלילה, אני תמיד קמה לפניך ואני יודעת
לשיר. לה לה לה לההה לה לה לה לה..."
מישהו מהחדר ליד דפק על הדלת וביקש מאמה להפסיק עם הרעש.
"זה לא רעש, אני שרה כמו זמיר", אמרה אמה.
"זה לא נשמע יפה. תפסיקי את זה!"
אז היא הפסיקה את זה כי היא עובדת באכסניה והיא לא יכולה
להרשות לעצמה עוד תאקלים עם המנהל.    
"את לא היית ציפור"
"בטח שהיית, מה אתה מבין? אתה סתם גמל קנאי."
"שום ציפור", אני אומר, "מקסימום ברווז."
"כן , כן!" היא צהלה למרבה הפתעתי, "ברווז, ברווז. אני ברווז.
אני גם שוחה, גם עפה וגם הולכת. אני לא סתם חיה, אני סופר חיה,
אני ברווז!" ואז היא התחילה לקפץ על המיטה ולגעגע בקול רם,
"מההה מה מה מה מה מה מההה..."
אותו המישהו מהחדר ליד דפק שוב על הדלת ואמר לאמה שהיא מפריעה
לו לישון.
"מה פתאום לישון", היא ענתה לו, "יש לכם חדר זוגי, בשעה כזו
אתם אמורים להזדין."
הוא הסתלק ואמה השביעה אותי שבמקרה והימיש, המנהל, ישאל משהו
מחר אני אומר לו שהיא - אמה - עבדה עד מאוחר בפאב ושאני חזרתי
לחדר עם איזו פוסטמה שיכורה שקטפתי במועדון או בחדר האוכל.
נשבעתי. ואז חזרתי בי מהשבועה ואמרתי לה שקודם תשנה לי את החיה
ורק אז אני אשקר בשבילה.
"מה אתה בוכה? גמל זו אחלה חיה. קצת טיפשה, נכון, גם עקשנית
ויורקת כל הזמן, אבל ברווז, למשל, לא ישרוד יום אחד במדבר!"
"מה מדבר?", אני שואל, "אני חי ליד הים."
"נו אז מה? מה אתה רוצה להיות דולפין? לא תקבל!"
היא מתהפכת על בטנה ומרימה אלי את עיניה. לו היו לי מילים לתאר
את היופי. אני מרגיש את החיוך שלי משתנה, מהתזזיות הנרגשת
המשותפת לשעשוע ולשמחה, לעומק הבוטח של האושר. על פני ספק אם
אמה מבחינה בשינוי.
"מה היית רוצה לעשות?" היא שואלת.
"להתעלס."
"לא מטומטם", היא צוחקת, "בכלל, בחיים."
"כשאהיה גדול?" אני שואל.
היא מהנהנת לחיוב.
"מבסוט."
"מה היית מעדיף להיות, שכיר בכיר בחברת הי-טק כמו נית'ן , או
אקולוגית כמוני?"
"אקולוג", אני לא מהסס.
"תגיד, גם בישראל אנשים מעדיפים להיות עורך-דין מובטל מנאמר
פילוסוף מובטל?"
אני מהנהן לחיוב. אמה ממלמלת משהו. אני חושב שהיא אמרה
"מוזר".
"אתה יודע משהו", היא אומרת, "אם היית גמל יכולת להשויץ לכל
החברים הגמלים שלך שיש לך חברה ברווזה כי ברווז זו חיה שווה."
אני צוחק.
"גם אני הייתי משויצה בך", היא אומרת, "אם היית גמל היית הגמל
הכי שווה בעולם, אפילו יותר מג'ו-כאמל."
היא מטפסת עלי, החזה שלה נמעך על שלי, אני מביט בה, אני לא
מסוגל להפסיק לחשוב כמה שאני אוהב אותה, בראש נדמה שהמחשבה
יכולה להמשך לנצח מבי לחזור פעמיים על אותו תו, במילים זה
מתנסח למשפט קצר, ארבע או חמש מילים, תלוי באיזו שפה.
"אם היית גמל היית חושב אחרת", היא אומרת, "אני חושבת שהיית
שמח להיות גמל. אתה בנאדם כזה, שאם הוא היה גמל, הוא היה גמל
מאושר."

(מתוך הנובלה האבודה "ספר של פיגומים")







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גבר הולך לאיבוד
דרך מרפסת

ואישה?



הצעות יתקבלו
בברכת
כבוד
הרבנית


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/7/03 9:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רותם נתיב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה