2003
אחרי שהשתחררנו מהצבא, החלטנו, תום ואני, לפתוח פאב ביחד.
טורנדו הלווה לנו את הכסף. זה הולך להיות מקום מהפכני. פאב כמו
שצריך להיות, public house, כמו בכפרים הקטנים באירלנד, פתוח
משעות הצהרים, בלי מגבלת גיל, עם מוזיקה חיה מדי פעם, ובירה
שנזקק בעצמנו.
פיטרו אותו מהעבודה, את טורנדו, הוא הגיע לפאב לשבת על כוס
בירה ועל כמה קוביות סוכר ונשאר בשביל להוריד לבן שלו ולי קצת
מהלחץ. שבוע הבא אנחנו פותחים את המקום. אני רק רואה את טורנדו
וכבר עולי לי חיוך. זה מדהים איך שהוא תמיד צוהל. הוא עדיין לא
מסוגל לסיים שום דבר. תמיד מבליחה לו בראש איזו הברקה, הארה או
אליגוריה שנונה. הוא עוצר הכל בשביל להעלות אותה על הכתב.
כל שבועיים מפטרים אותו מאיזו עבודה. לא אכפת לו. הוא חי על
הכסף שחסך מהתקופה שהתחרה במרוצים ומחזיק מעצמו סופר. תפשתי
לי רגע ובקבוק בירה 9% אלכוהול שתום זיקק לפי מתכון שטורנדו
הביא ממסע בבלגיה. התישבתי לידו ושאלתי אותו על מה הוא כותב.
"עלי ועלנו", הוא ענה לי, "על סוס בעולם של חמורים".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.