רועי-לי עמית / יגון שתיקתך |
רודפים אותך בשנתך
בעודך במיטה,
גוססת, קודחת,
איש לא יבוא להצילך.
את זו שהבאת זאת על עצמך
בדידות אופפת את כולך
ואת מדממת
צורחת
טובעת, בתוך שתיקת יגונך.
מגע ידיו ירדפך
ונשיקותיו לא ירפו
עד עצם יום מותך
בו עפרך יתפזר בתשואה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|