סובב סביבה,
שמש חמימה
היא - מרכז עולמי.
גופה, עיגול השמש השלם
נראה מושלם בכל הזוויות,
פניה - קורנות גם לאחור.
נדמה כי היא אינה מתאמצת כלל,
מפיצה את חומה, תלויה כך בחלל.
ואני - עפר ארץ מלוכלך, דהוי,
במעגל הזמן והעונות
גורר עצמי ללא עניין בדרך
עיניים תלויות תמיד בזוהרת
שנמצאת אי שם.
לכוד כך בריקודו של היקום,
ללא יכולת להתקרב לזו שלה ערגתי.
סובב, מחפש פרצה דרכה אוכל לשוט
בשטף קרני החום הנוטף מתוך-תוכי אהבתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.