אני מרגיש לוזר עם כל החפצים האלה מסביבי.
אני כל כך רוצה להוציא אותם החוצה
לסגור את הדלת ולישון
אבל הם מביטים בי מזווית החדר.
אני מפסיק את התזוזה בגוף
אבל הוא צורח החוצה
כל הבית נושם ומתקפל פנימה.
יש עכשיו במרחק 20 ק"מ
ראש לבן, על גוף מלא,
שמונח בתוך נעלי נייק שחורות,
ואני אוהב אותו נורא.
אני רוצה אותו עכשיו,
בוכה לי מפלים של מים על החזה,
עושה לי מאסאז' במחשבות,
אוהב אותי חזק,
וצורח
את כל הבית הזה החוצה לשמיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.