נימף בת-יער / דמעה |
כמו שקיעה של גלגל כתום בים משחיר
שומעים את הלחישה של הסוף
עדיין המבט מחייך
מנסה לתפוס שברירים של יום עייף
צבעוני
אפילו יש רומנטיקה בסוף הזה
אבל הפסססטטט מבפנים
מזכיר את הכאב
את ההתכווצות
יש נשימות שמתקצרות בפנים
וכאילו הכל מתקצר איתן
כמו יום שנגמרו לו השעות
או אהבה שנגמרה לה הסבלנות
ופתאום
הלחץ מסביב לתמצית גדל
והופכים לנקודה
לטיפה
לדמעה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|