תום ראון / בדיעבד |
נזכרנו בלילות בהם החזקנו ידיים
הבטנו אחד לשנייה
בעיניים
והגל שם סחף עוד צידפה.
ובבוקר אחד, כך סתם קמת פתאום
אחרי שעות שינה טרופה
לא אשכח, רק אנצור את היום
בו אהבתנו נסחפה.
כגל שאוסף בו את כל הקצפים
לוחכי החוף הבוהקים
ועצמת עיניים אל מול היפעה
כתינוק שאור השמש סנוורה
ולחשת לי אז ללא כל שהות
שאתך, כך אמרת
אחכה לגאות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|