המציאות נושכת אותך מבפנים
אתה מנסה להתעלם, מעמיד פנים.
הבעיות לא נגמרות ואתה נשאב למצב של קור אימתני
יוצא לרחוב, כולך עצבני.
אתה מתחיל לחפש פתרונות קלים
איזה בחור בפינה מוכר לך שקרים.
אתה בא אליי מבקש כמה שקלים,
אבל מה אני יודע, אני לא אלוהים.

אני זוכר אותך שהיית גאון.
ידעת לעבור, להתגבר על כל אסון.
ואני מסתכל עליך, לא יכול לישון.
פעם היית בן-אדם, עכשיו אתה מוקיון.

וככה תוך שנייה אתה נמחק מהחיים.
אני כבר לא מכיר אותך והיינו כמו אחים.
אין לך כסף, אתה גר בביצה.
אתה רוצה לצאת, אבל אין לך מוצא.
אני רואה אותך מרוח בשתן וצואה
חודש שלם אתה לובש אותה חולצה.
אני בא לדבר אתך, אתה צועק כמו משוגע.
אני מביא לך ראי שתביט על עצמך.

אני זוכר אותך שהיית גאון.
ידעת לעבור, להתגבר על כל אסון.
ואני מסתכל עליך, לא יכול לישון.
פעם היית בן-אדם, עכשיו אתה מוקיון.

עוד כמה שנים אתה אבא לילדים.
מצאת בחורה שתסדר ת'עניינים.
כבר לא נוגע בסמים ובשטויות.
אבל השריטה שנשארה עוד יוצרת בעיות.
הבית שלך סובל ממך קשות.
אתה לא מצטער, חיי באשליות
יצרת דור חדש של חבר'ה בלי חיים.
וזה עדיין לא מונע להכביד על הקשיים.

רק אם היית אומר לא לסמים.