ניזכר בזיכרונות שלא היו
ניפרד מי חלום....
אישה אידיאלית בת תמותה
אהבה אמיתית שקיבלה צורה.
כבר שכחתי להבדיל בין דימיון למציאות
עם אהבה היא רק תחושה
או קשר למהות.
האישיות מישתנה
המראה מיתבגר
אז במה התאהבתי?
באדם שערום מכל תכונותיו...
נישארת רק הזייה
רגשות מכריו.
מהחלום אני מנסה להתעורר
עכשיו היא כלום בשבילי
זיכרונות, לא יותר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.