זה קרה בזמן סופות של תשוקה
אך האהבה עוד לא יצאה
ולי כבר נמאס.
היומן מלא באשליות
ההורים ממשיכים להפחיד
האחים ממשיכים לאיים
והחברים פשוט לא מבינים
הם לא מבינים את מה שלא ניתן להבנה.
לפעמים כשאני לבד
אני רואה את הפנים שלו,
וכשאני עוצמת עיניים הוא מחייך.
אני שומעת את קולו,
ונוגעת בו ואומרת לו
שאני רוצה בו קרוב אליי
ואז כשאני פוקחת עיניים
הוא מתרחק, אומר שלום ונעלם
וזוג האוהבים מפינת הרחוב
יושבים, מחובקים ומסתכלים
מסתכלים ואומרים: "גם לך זה יבוא"
מאיפה הם כל כך בטוחים?
ובכלל, אין להם זכות לדבר
הם לא נענשים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.