לאו-לי! בתוך אגמים של משי
תטבעי. בתוך מערב של משי
תשקעי כשמש. בתוך טיבט של משי
תסתתרי, נסיכה.

לאו-לי! ארצך רחבת ידיים,
עתירת עבדים, שבשדות האורז
יהללו רק אותך.

זהו שקר גס, שהם מכבדים רק כוח.
הם מבינים רק כוח, לאו-לי. הפרידי:
מה שמובן, אינו זוכה לכבוד.

גם כובסת יכולה להיות חזקה. אורגת
יכולה להצטיין בתעצומות הנפש.
נערה כפרית יכולה ללכת.
כוח הוא נחמתם של העניים.

לאו-לי! את תהיי קיסרית נערצת,
רק אם תהיי חלשה. מחלה ממושכת
יכולה לעזור. אל תקומי מהמיטה.

אל תעשי. אל תזיזי אצבע.
רק הושיטי אותה לענידת טבעת.
הניחי למשרתת להאכילך בכפית.

התעלפי לעתים קרובות. הזילי
דמעות על כל עלה נושר או פרח
נובל. שמרי על האדום בעיניים.
הישברי לרסיסים מאהבה.

לאו-לי! תהיי עלה נידף ברוח,
ורד צהוב במשתלה מטופחת,
פסלון חרסינה שביר.

המונים יסגדו לך, אם רק תביטי
מחלון הארמון, על כיסא גבוה,
חלשה וחיוורת, עם דופק מואץ.

הם יידעו שאינך יכולה ללכת,
שנעלי המשי שלך לא תדרוכנה
לעולם על אבק הרחוב.

לאו-לי! את תהיי קיסרית מאושרת.
העצמות הקטנות של כפות רגלייך,
מרוסקות, מרקיבות בתוך התחבושת,
הן מחיר זניח לתהילה.

לאו-לי! בתוך ערבות של משי
תרכבי. בתוך בוסתנים של משי
תטיילי. בתוך מערות של משי
תישארי, נסיכה.