|
כשאת מרגישה אבודה בדמיון
שכל החיים יורדים לטמיון
כשהחץ חוצה את הלב לשניים
עננים שחורים משתלטים בשמיים
את חשה ברע וחשה בטוב
ראית את פניי במורד הרחוב
כל מילה כבר הייתה מיותרת
כל דקה כבר הייתה מאוחרת
כל מילה הייתה מיותרת
כמו מתנה שאין לה סרט
רציתי איתך לדבר בלי מילים
מתי פירותייך יהיו בשלים? |
|
|
במה פשוטה כזאת,
לא זוהרת, יש לה
ריח של שניצל
הטבח של במה
ואוהדת (את)
פישוף מדסקסים
על המנה
העיקרית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.