[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ברסלו ברסלו
/
נשים בפרסום

אם יש משהו מגניב בעולם שלנו, אז זה בלי ספק הכרזות המהלכות.
אלה בעצם נשים מכניות שמסתובבות ברחוב ונראות כמו כל אחת אחרת
ולובשות מותגים שונים בהתאם לחברה המפרסמת.
לרוב היה מאוד קשה לזהות מי מהן היא אישה אמיתית ומי מהן היא
כרזה מהלכת, מה גם שהן לא היו מיוצרות בדגם אחד בלבד.
היו כאלה מאוד יפות, כמו דוגמניות, שרואים בערוץ ההליכות, היו
כאלה שהיו נראות סתם, כמו אימא שלך והיו כאלה כל כך מכוערות
שבכלל לא היה נעים להסתכל עליהן. בקיצור היה מאוד קשה להבדיל
ביניהן לבין שאר הנשים.
אבל לי היה המתת, אני יכולתי תוך כמה רגעים להבדיל מי היא אישה
רגילה ומי היא כרזה מהלכת. לא יודע איך הצלחתי להבדיל, אבל
הייתי נותן מבט אחד בבחורה ומייד ידעתי מה זורם לה בפנים.
יכולתי פשוט לחוש אותן, בכרזות המהלכות תמיד היה משהו יותר
מידי מושלם, יכולתי להרגיש את החשמל שזורם להן בפנים.
עכשיו, לכרזות המהלכות היה קטע כזה שהן לא היו עוצרות, הן פשוט
היו מתוכנתות ככה. הן ידעו להיזהר מאנשים ומכשולים והן אפילו
ידעו לחייך לכל מיני אנשים שעברו מולם ברחוב.
אבל לעצור, זה לא היה בתוכנה שלהן. איך אני יודע את זה אתם
שואלים.
טוב זה אני יודע מניסיון.
כשהייתי צעיר תמיד תהיתי לעצמי איך כרזה מהלכת מרגישה, כאילו
אם אתה נוגע בה מה אתה מרגיש.
אז יום אחד הלכתי לתומי ברחוב וכשזיהיתי כרזה כזאת באה מולי
שלחתי יד ונגעתי בה. היא הסתובבה אלי, חייכה והמשיכה כאילו
כלום.
אחר-כך ניסיתי להבין כמו מה היא הרגישה והגעתי למסכנה שהיא
מרגישה בדיוק כמו חברה שלי, שהיא בת-אדם באמת, והתחלתי לשאול
את עצמי עם אולי טעיתי ונגעתי באשה רגילה.
אז החלטתי שאני חייב לוודא שמה שאני נוגע בו היא כרזה מהלכת
ולא אישה רגילה, אפילו הייתה לי תוכנית.
נעמדתי ליד הברצוחייה של רוני ובחנתי את הבחורות שעברו ברחוב.

בסופו של דבר היא הגיע, כרזה מהלכת מושלמת על פי כל הסטנדרטים,
ג'ינג'ית שיער קצר, גוף ששרון סטון הייתה מתפללת בשבילו ושמלה
לבנה דקה שהיה ברור לכל שהיא של חברת "ישנתי בנטי" .
חיכיתי לרגע המתאים ואז כשהיא עברה ממש קרוב אלי זינקתי עליה
מלפנים ונתליתי לה על הצוואר. להפתעתי היא המשיכה ללכת כאילו
כלום.
מצאתי את עצמי, בחור במשקל 65 קילו תלוי על בחורה דקיקה שלא
הייתי נותן לה יותר ממטר שבעים והיא ממשיכה ללכת ברחוב ממש
כאילו כלום.
מחייכת לאנשים ברחוב ונראית סבבה כאילו אין לה אותי תלוי לה על
הצוואר.
אבל היה עוד משהו אחד שהייתי חייב לעשות, הייתי חייב לגעת לה
בשדיים.
זה לא שאני איזה סוטה או משהו פשוט הייתי חייב, זה היה הדבר
היחיד שמעולם לא יצא לי לחוש אותו. כי החברה שלי, לא יודע למה,
היה לה קטע כזה שהיא לא נתנה לי לגעת לה בשדיים, אף פעם לא
הסבירה למה, פשוט אמרה לא וזהו.
הייתי מנשק לה דוחף לה גומר לה איפה שרציתי הכל היא הסכימה, רק
לא בשדיים.
אז ככה כמו שאני תלוי לכרזה הזאת על הצוואר כשהיא הולכת באמצע
הרחוב, שחררתי לאט לאט יד אחת ופשוט חפנתי לה את כל השד ועוד
היה לה אחד גדול, גודל מלון לפחות. שלחתי מבט לכיוון הפנים שלה
לראות אם היא מגיבה בכלל והיא רק חייכה אלי כאילו אני איזה ילד
קטן שרק עובר לידה ולא כאילו אני תלוי עליה ומנשנש לה את
השדיים.
החלטתי שאם ככה אז אני הולך על גדול ודחפתי לה את היד מתחת
לשמלה,  לא יכולתי לעצור את עצמי וגמרתי לה על כל השמלה הלבנה
שלה ככה באמצע הרחוב והאנשים מסביב בכלל לא התייחסו.
בסופו של דבר ירדתי ממנה כולי רטוב והלכתי הביתה.
באותו יום זרקתי את החברה שלי וקניתי כרזה מהלכת שתסתובב לי
בתוך הבית ופעם ביום אחרי שאני חוזר מהעבודה אני קופץ עליה
ועושה איתה סיבוב מסביב לסלון.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה יכול להיות
מסובך בסביח?!







אד המתאבד, צ'ט
במה


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/7/03 18:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברסלו ברסלו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה